יום שבת, 15 בספטמבר 2012

חג השבעה צערי הגבירה מרים.

אמא של האלוהים מדברת בחדר החולים בגטינגן לאחר המסה הקדושה הטרידנטינית לפי פיוס ה-5 דרך כלי ובתה אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. הרבה מלכים הופיעו במהלך המסה הקדושה ואפילו יותר לעבודת בית הכנסייה בגטינגן. הם נכנסו ויצאו וסבבו את מזבח מרים פעמים רבות. היום חוגגים את חג מאטר דולורוזה - שבעה צערי מרים - אמא הצער.

הגבירה תאמר: אנכי, אםכם היקרה, מדברת היום דרך כלי רצוני, משמעתי והכנעתי ובתי אן בחג שבעה צערי שלי אליכם כלים, ילדי מרים האהובים, תלמידי האהבה, הנאמנים ואלפי העולים הקרובים ורחוקים.

ילדיה היקרים, זה חג גדול לי אך גם לכם. הלכו אחרי צערי! לבי דקר שבעה פעמים בחרב, ילדי האהובים שלי. זהו החג שלי כי עמדתי תחת הצלב כשבני נשף את נשימתיו האחרונה בעולם הזה על הארץ. האלוהות והאנושיות, ילדיה היקרים של מרי, פגשו אותכם כאן בצלב. כבן אדם הוא שפך את חייו, וכאלוהות הוא ממשיך לעבוד בשמים עם אביו בטריניטי.

ילדי מרים האהובים, מה על צלבך? תעמדו? חושבים על כאביכם, על ייסוריכם ועל עברותיכם כשאתם נושאים את הצלב הזה? לא יהיה קל לכל אחד מכם. אבל אנכי, כאימכם השמימית, נשאו את צלבך עםכם אם תרצו ללכת אחרי בני. זהו צלב האהבה שאתם נושאים. הוא לעולם לא יעזוב אותך כי הוא יודע על כאביך ואני, כאמא, גם מעורבת בצלבכם. אני לובשה אותו עםכם ואני רוצה ללבשו.

ילדיי האהובים של מרים, תלמידים יקרי, זכרו שצלב הוליך לישועה! צלבנכם מביא לכם ישועה! הציצו על צלב בני. עשו את סימן הצלב בכבוד ונכרעו לפני הצלבים בדרכים. תתנו להם גם לגלות לכם פעמים רבות: אני נשא את צלבי, כי ישו המשיח הלך לפני עם הצלב.

האהבה מקלה על הצלב, ילדי האהובים שלי, כי אז אתם בטוחים שהאל הקדוש משולש קובע שצלב זה קל יותר לכם דרך אמונתכם. האמינו ובטחו! זה חשוב. זה מה שאני יכול לתת לך היום. גם אני הייתי מאמינה ובטוחה.

כאימא של כולם, סבלתי - כאימה השמים - כמאטר דולורוזה - כאימא הצער. מה הודייה צריכה לבעור בלבבכם כשאתם מציצים על צלבי כאשר עמדתי תחת הצלב. תמיד תקום לפני צלבנכם גם בתודה, כי הוא נתון לכם לפי מידתכם. זה לעולם לא צלב של אחר, אלא שלך. אתה תשא אותו, - אבל לא ללא אהבה.

היום, בחגי, ילדי האהובים שלי וילדים של מרים, הייתם עםי לשמחה. אני מתודה על רצונכם להשתתף בחגי ולהגיע למזבח הזבח היום. הקרבן מחודש שוב ושוב על ידי בני בכל מזבח זבח.

אנכי ובני גם אנו רוצים להביע תודה לבני הכהן שלי, שהנהיג את ארוחת הקרב הזו היום, שהוא מאמין והוא מקבל אף הוא את צלבו. לא! הוא נושא אותו באהבה, בדיוק כמו שבני יישוע המשיח נתן לו כמתנה. כל צלב חייב להיות מתנת.

דרך הצלב של בני הייתם כולכם פדויים. אתם בני אדם פדויים, ולכן תודה לפדותיך איתי על אירוע גדול זה, שמחודש שוב ושוב בכל מזבח קורבנות. הכהנים שהם מנהלים את הקרב הזה בכבוד הם הכוהנים האהובים של בני ואף שלי. גם אנכי אם הכוהנים ומאחזת אותם מתוך הודיה. תחת הצלב בני קיבל אתכם כילדים דרך יוחנן הקדוש, ילדי הצלב. וכך עומדים איתי תחת הצלב היום הזה. אני, אם היסורים, מאפשר לי ללוות אתכם שוב ושוב. עם פיאט שלי אמרתי כן לצלב.

אנכי אם כל העבדים, לכל האנשים השפלים. גם תעבודנה. אם אתם עוקבים אחר בני, אתם עבדיו. המשיכו לשאת את צלבך על כתפיכם, כי ישוע מבטיח לכם בטריניטי. האהבה תמיד נשארת הגדולה והאהבה נמשכת לנצח. אנכי אם אהבת היפות, אם החוכמה, הכלה של הרוח הקדושה ואף המטר דולורוזה.

אנכי, כאם, אהבתי את בני והטריניטי ללא גבולות. הייתי המקבל הטהר מההתחלה. הייתי חסין מפשע, כמו שבני היה. הוא לקח עליו כל אשמה וכל החטאים, אף על פי שלא ביצע מעולם פשע.

בני תלויה בצלב בעצב ובצרה. לכל מה שהביא את זה הקרבן הזה, הקרבן הגואל. ואני, כאם שלו, הייתי צריכה לראות אותו תלוי בחף מפשע על הצלב. לבי כמעט נשבר מצער. אבל תודה שלי נותרה תודה לכל האנושות.

תודה גם היום ביום זה, ילדי היקרים שלי, שזכיתם לחוות זאת ולחגוג את היום הזה כך ולעמוד בהלל לצלבו. כבוד ואהבה, יקרי לי, הם אחדות. כאשר חוגגים את הקרבן הקדוש של המיסה ברצון, זורמת אהבתך אל לבך, אהבת אם ואהבת בן בשלישות.

אוהב אותכם, אם היקרית שלכם, עם כל המלכים והקדושים, ומברכת אתכם עתה בשלישות, בשם האב ושם הבן ושם הרוח הקודש. אמן. תהיו מאהבים לנצח! נשארו נאמנים לשמים והמשיכו בדרכו, הדרך האמיתית של אהבה ואמת! אמן.