יום ראשון, 29 באפריל 2012

יום ראשון השלישי אחרי הפסחא.

האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית של פיוס החמישי בקפלה הביתית בבית התהילה במלאצ' דרך כלי ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. במהלך התפילה המרובעת ובמהלך המיסה הקדושה הטרידנטינית, נכנסו למקום זה של תהילה עדרים גדולים של מלאכים. הם סבבו את פסל הגבירה מריה בשער, המשיכו מעלה אל האם הנעלת בבית הקפלה והצטופפו סביב הפסל של ישוע ומעל מזבח הגבירה מריה. עוד עדרי מלאכים נעו לארון הקודש והצטופפו סביב מזבח הזבח. גם המלאכים בארון הקודש העבירו תפילה לקדושת האוכרים. הסמל של התלת-אחד מעל ארון הקדש הואיר שוב ושוב במהלך המיסה הקדושה הטרידנטינית והביא זוהר זהבי. גם אם האלוהים עם ילד ישוע, המלך הצעיר של אהבה, אם אן, הארכנגל מיכאל הקדוש הזהרו בזוהר זהבי. הגבירה מריה עצמה שלחה אלינו קרני בוהקות. אלו היו קרני החסד של זמן הפסחא. פסל הלב הקדוש של ישוע הצביע עלינו פעם אחר פעם. הוא נע במהלך המיסה הקדושה הטרידנטינית. יכולתי לחוות זאת בעצמי בזמן ההשתפכות. הייתי בהרבה השתפכויות. עקב כפרה קשה, נאלצה לישון במיטה. הכל התברר לי. יכלתי לחוות את כל המיסה הקדושה רוחנית. תודה לאב השמימי בתלת-אחד.

האב השמימי ידבר היום: אני, האב השמימי, מדבר היום, ראשון השלישי אחרי הפסחא, דרך כלי רצוני, משמעתי וצנועי ובתי אן, שממשת את רצוני לחלוטין ואינה נכנעת אף בשעה של סבל הכפרה הקשה ביותר. היא מאזינת לדברי ולשכפל אותם.

אודך לה, שליחתי הקטנה, ואשמח גם על צאן קטני שמצאו את ביתם כאן במלאץ בבית הכבוד, כי האב השמימי רוצה כך. אני, האב השמימי, שמור על הבית הזה, שכן זה ביתי שאתם יושבים בו. בבת הזה קורה קדושה טהרה. מדי יום נצחל את סעודת הקרבן הקודש לפי רצוני ותכנון כאן בקפלת הבית הזה בכל כבוד וקדושה על ידי בני הכהן האהוב שלי, שלא פוסק לבקש ממני שסעודת הקרבן הקודש תצחל מיד בעולם כולו. עד כמה ביקשתם, אוהבים לי, על כסא האלוהים, על כסאי, למילוי תשוקותיכם, שכבר בקרוב סעודת הקרבן הקודש תפוץ ותצחל בכל העולם.

הייתם מאוד מוכאים, קבוצה קטנה אוהבת לי, שהקדוש האב, הרועה העליון, הטיל על הבישופים את המילה 'כל' במקום 'רבים'. אין זה אפשרי, אהבתי, שיכרוז כזה מכסא הקודש. לאשמה הוא ויתר על הזכות להכריז כך לבישופים. היום אין לו עוד את הכוח הזה.

אהבתי שלי, אתם שמאמינים וקוראים ומקשיבים פעמים רבות להודעות של משלחתי האהובה ביותר, אני רוצה לתת לכם הוראה זו כדי שתוארו. לא מהרשויות, ולא מרועה הראשי, תילמדו את האמת, אלא רק ממני, אב השמיים. המילה 'רבים' נדרשה על ידי האב הקדוש לפני שנים רבות מבישופים וגם מכוהנים להשתמש בה בתפילת הקודש. היה זה עוד תפילות קורבן של זבח שנערכו? לא! זו הייתה חברות ארוחה ולא סעודה קדושה של זבח בטקס הטרידנטיני לפי פיוס החמישי.

הנני, אב השמים, רוצה כי הסעודת הזבח של בני, ישו המשיח, שמקרב את עצמו מחדש לאנושות על כל מזבחות הקורבן, תיערך על כל מזבחות הקורבן וזאת חברות הארוחה אסורה בכל העולם. כן, אמרתי: אסורה! היא גרמה לבעיות מספיק ברחבי העולם.

זו רצוני ורצוני, שאף מילה אחת לא תושנה והמאמינים יאמנו, זה עתה חלק מהאמת. לא, אני, האב השמיימי, הדרך, האמת וחיים, ואמת זו לא יכולה להמשיך בשלבים, אלא יש רק את כל האמת וכל האמת היא: זבח התמידה הקדוש שלי, שאתו מינהתי ובחרתי בני כהנים. זה אומר שהבן שלי, ישו המשיח, בידיהם הכהוניות, אשר חוגגים את הזבח הקדוש הזה בכל יראת-כבוד ואהבה, עוד יהיה מתגלם היום, אך רק אם זבח התמידה הקדוש שלי נחוג כמובן לפי פיוס החמישי בטקס הטרידנטיני, כמו שגזרתי פעמים רבות.

מה משמעותה הכהונה היום? מה זה להיות כהן היום? למה את סובלת צער בלי תיקון, אני האוהבת הקטנה אנ, אשר בחרתי כך שבני יישוע המשיח בעצמך מבצע כל הצערות להקים הכנסייה החדשה והכהונה החדשה? כן, העינויים אינם נסבלים לך. אביך השמימי בוכה על זה כי הוא לא יכול להסיר את עונות אלה ודמעות. אני רוצה לחבק אותך ואני רוצה להוריד כל הצער ברגע. אך בני יישוע המשיח סובל בעצמך. זו האמת המלאה. ולכן צערתך הפכה כמעט בלתי נסבלה במשך שבועות. אלה, בנים הכהנים שלי, אשר בחרתי ואף קראתי, הם לא ממלאים את רצוני ותוכניותי. להפך, הם מביזים אותי ומגידולי, שהם צועקים את האמת לעולם כי אין להם ברירה אחרת. הם נקראים, והם לא יכולים לחיות ללא אמת זו. אני מונע אותם מכיוון שאני רוצה לפזר את אמיתי בעולם, בכל העולם. ואילו בני הכהנים האוהבים שלי, אשר הבטיחו לי פעם באורדינציה לעשות הכל עבורי, להיות קרבן בעצמם, וייתכן שזה יקח את חייהם? הם רק ישימו אותי באמצעם, אני, בטריניטי.

מה משמעותה האכילה הקדושה הזו, הסוד הגדול ביותר של בני יישוע המשיח, שמתן עצמו פעמיים ויותר לקורבן על מזבחות אלה, באמת? כך שהכהן, הכהן הנבחר, יכול לתת את עצמו לגביע זה. הוא הופך לקרבן, והופך לישוע, שעטף אותו בבגדיו, שאוהב אותו ללא גבול, שמזג עם בעל-ברית בשינוי. ילדי, האהובים שלי, חתונה מתרחשת בדקה זו של השינוי בין בני ובעלי הכהנים שלי. הם הופכים לאחד. אתם יכולים לדמיין מה זה סוד האמונה הגדול ביותר? האם אתם עדיין מאמינים בו, בני הכהנים האוהבים שלי שאני מצפה להם במידת הציפייה בגדולה על מזבח הקורבן? ואתה, המאמינים שלי, גם אתה הופכים לאחד כאשר תיקחו חלק בארוחת הקורבן ולא תקצרו עוד להשתתף בחברת האוכל.

תאהבוני. אני רוצה שיאהבני שנית. הדבר הגבוה ביותר שאתי נתתי לך: הקרבתי את בני ישו המשיח עבורך. ואני, כאבי השמים, היה עלי לצפות כיצד האנושות עינה את בני עד קצה דרך הצלב הזה. הייתי צריך לצפות באגוניות הבלתי אנושיות של בני ולחזור "כן" לגאולת האנושות. אני עשיתי זאת לכל אחד, ובני נתן לזה את ההסכמה הרצונית שלו. "לעולם," אמר, "לא אשיר קטנה מהדרך הצלב, כי הכל חייב להתמלל בכתב הקודש," והוא התממש. הוא גאלה את כל האנשים והקריא לכל אחד לעקוב אחריו. האלו החסדים, הייתם מקבלים אותם, בני הכוהנים האהובים שלי, שנבחרו ונקראו? האם קיבלתם אותם? לא! עד היום אתם דוחים זאת על ידי השוות את חברות הארוחות עם ארוחת הקורבן הקדושה. האם אתם כהנים מקרביים? תוכל לדרוש מהי אבי השמים הכולל ביותר, כאשר כלכם עוזבים אותי ובני מרגיש גם היום נטישה זו, שסבל ממנה כבר בהר הזיתים ולפני מותו? הוא סובל את הסבלה הזו, הנטישה והבידוד, גם בשליחתי אן. תוכל לדרוש מה עושה להם בני היום? חג הקורבן הקדוש הזה הוא יסד עבורכם ביום החמישי הקודש. רצה לקרוא לכם כוהנים קדושים שמתנדבים, שאין דבר מדויק ונותנים את חייהם על כך. אם אני, האבי השמים, רציתי זאת וכך היה בתוכניותי, הם היו צריכים לומר "כן" גם להם. זו הקדושה של בני הכוהנים שלי. ואז אני רוצה אותם לי היום.

האם אי פעם חשבת על הנזק שאתה גורמת לי, האב השמיימי, כאשר אתה עומד על מזבח העם, כאשר אתה דוחה את בני, כאשר אתה חושב שאין לך צורך בו? התגברתם כך מאוד עד שהשרתם את העם במקום בני ישו המשיח. העולם והעם חשובים לכם. האם חשבת על כל זה כשסרתת ממני בן יקרתי וזמן הזבח לא נצחל יותר ולא היה שינוי נוסף בלבבות וכפות הידיים של הכוהנים? בני קרא אליך בצער ובכאב ואתה התעקשת עוד ועוד לדחות אותו.

שליחי צרח את האמת לעולם בכאב, - גם היום. האם יש לך חרטה? בלבבך תדעת מה עליך לעשות, כלומר עם האל הגדול שגאל אותכם כולם וקרא לכם לדברים גדולים מאוד, לעמוד על מזבח הזבח ולשתף פעולה ולהפוך לקורבן שלו. זה האמת וזה מה שאביכם השמיימי בטריניטי רוצה ממך. הוא אוהב את כל הכוהנים והוא סובל בכאב מהמעשה של כוהנים אלה. הנישואין, שיכולים להתרחש עם בני בכל מזבח זבח, שם תנצחל ארוחת הזבח בהכרה בתפילה הטרידנטינית לפי פיוס החמישי, זה סוד גדול.

האם תוכל להבין זאת, בני הכוהנים האהובים שלי, או אולי עדיין היום אתם נגד זה כאשר אביכם השמימי בטריניטי מבקש ממך ואתם מחכים כיום לסבלות הגדולות ביותר מאת בןו ישוע המשיח בלב שליחתי האהבה אנני. היא סובלת מהעינויים הללו ויש לי לדרוש הכל ממנה. לא תוכל להבין, אהוביי, כמה גדולים הם העינויים הללו. ואנחנו צריכים שוב לצפות כיצד היא סובבת, כיצד בןי סובל בה ואני לא יכול לקחת כלום ממנה כי הכהנות החדשה חייבת לסבול בקדושה. יש להיות שוב כוהנים קדושים, כוהנים זבחיים שהם נוטלים את עצמם לגביע הזבח, מוכנים להינשא לו ברגע ההשתנות, וידעים מה שקורה ומה שמתהפך בידיהם. הם עומדים מפתיעים לפני סוד גדול זה ולא יכולים להאמין שכוהן שנוסח לא יבין את הסוד הגדול הזה ואינו מוכן לחיות כיהנותו.

מה עוד משמעות לכהונה? - ללבוש את בגדי ישו המשיח, בגדי הכהנים, כך שיהיו יכולים להכיר: זה איש אלוהים. בו עובד האב השמימי בתריסות, ישו המשיח. כוהן קדוש הולך ברחובות ולא נטל את לבוש הכהונה, אלא גאה ללבוש את לבוש הכהנות הזה. ואתם, איפה אתם עומדים, בני הכהנים שלי? בושה לכם שלבשתם את ישו המשיח. לפיכך לובשים אתכם בגדי העולם, כי לא רוצים להכיר את בני בשביל זה בעולם, אף על פי שהמצוקה הגדולה ביותר היא בעולם היום והיה צריך לעבור ברחובות עם לבוש הכהונה שלכם. העם היה מתפנה אליכם והם היו מודים לפגוש אותכם כי הם פוגשים את בני ישו המשיח בשלכם. הוא חי בכוהנים האלה, ורוצה להיות שוב אחד מכם, שיחיה באתך ויעבוד בך, שאינו נדחה ואין בוז לו בשליחי. משליכים את ישו המשיח כאשר רודפים אחר אחד משליחי. זה חילול קודש חמור נגד הרוח הקדושה, כי בשליחי עובד והרוח הקדושה מדברת מהם, כמו שאתם הותרת לחוות את צאנך האהובה הקטנה בכמה אקסטזיות כשהרוח הקדושה דיברה משלי. היא הייתה בצער הגדול ביותר והיא לא יכלה לבחור מילים, ואולם המילים הקודש הזו זרו ללא הפסק מפיה. אתם רק נהניתם והפליגתם איך זה היה אפשרי שהרוח הקדושה תדבר משלי ששה על הארץ ותהודיע את האמת השלמה ומגרשת בני הכוהנים.

היי כהנים האוהבים שלי! התעוררו! התעוררו לפני שתפלו לתוך הבורות הנצחיים. אביכם השמימי רוצה להציל אתכם, להציל אתכם מהאסון הנצחי, כי הוא לא יכול לצפות בכם כאשר תיפולו כמו פלוקים של שלג ולא יהיה לעצור אתכם, כי הגיהנום נצחי והשמים, הכוחות השמימיים, העונג הנצחי, אם תרצה לשחק לנצח ולנצח, לא תרצה להיתר לראות את אביכם היקר בשמי הטריניטי, אף על פי שהוא היה צריך להיות הגדול ביותר בכם. אהובי, אין לי יכולת להעיד עבורכם מספיק כי זה חמור מאוד והזמן קצר כדי לזכות בכם.

אני אוהב אותך (אן בוכה מריר), בני הכהנים האוהבים שלי! חזרו אחורה! פנו אחורה! אנחנו מבקשים אתכם! אנחנו מבקשים עבורכם! אין לי יותר רצון מאשר שתהיו מאושרים ותרצו להשתתף איתי בארוחת החתונה הנצחית. שם רוצה לראות אותך. לא אשקוט לעולם להעיד ולהציג בפניכם את האמת, כל האמת ולא הבלבול והטעות ששררים בעולם היום. זה אינו האמת.

הרועה הראשי שלי בגד בי ומכר אותי. ואז כזה מריר. הצער הזה יוצר בנפש השליחתי, אשר סובלת עם בן זקני ישו המשיח, עם חתנה שלה, אליו היא התחייבה לעצמה. רצונה אינו חשוב לה, אלא רצוני. "יהי רצונך," היא אומרת לי יומית, אף על פי שהיא כבר לא יכולה. גם אם הצרות אינן נסבלות, היא אומרת: "יהי רצונך, אבי הקרוב, ולא שלי. אך היא צריכה להיות נתמכת בצאנה הקטנה שלה, אשר מוכנה לסבל הכל עימה, אף את הצרות, אף את הסבלות הרבות והנסבלות, ואף את חומרת קוצר הנשימה שלה, פחד המוות. יום ולילה, היקרים שלי, היא סובלת את צער הגולגולה של בן זקני. האם תוכלים לדמיין שהיא סובבת עבורכם להציל אותך? היא מבקשת לגאולם. אין לה יותר רצון מאשר להצילו. התהו לי, בני הכהנים האהובים שלי.

רוצה להיות הקטנה ביותר בין אתם. מעולם לא שחררה עצמה מצניעות. פעמיים ופעם נוספת היא אומרת לי: "אבי, אנכי כמעט איין. אשמע לך. אתה שלי ואני שלך," והצאן הקטנה אומרת לה כן ומן שלה עליו.

אוהב אותך ללא מידה ואברך אותך בטריניטס, האב, הבן ורוח הקודש עם אם שמים שלכם שתפילה לך יום וליל ברכבי ומעולם לא פסקה להתחנן לפני לגיונות המלאכים שלך ושלחתם לעולמה להציל את בני אדם וביקשת מהם לדעת האמת, להודות בה ולהתעורר לקבלת הסקרמנט הקדוש של התשובה. אם חטאו, יחרתו על זה מכל לבבם ויאמרו: "כן אבא, חטאתי לפנייך. רוצה להיות ילדך שוב. סלח לי את אשמי. רוצה להתקן. לא רוצה לפגוע בך עוד כי אוהב אותך יותר מכול. אתה היחיד שלי. מודה לך על כל האהבה שהענית לי בכל חיי עד כה. אמין."