יום חמישי, 29 במרץ 2007
בבוקר.
ישו מדבר במהלך הרטריט בוויגראצבאד מ-26 עד 29 במרץ 2007 על הקודש שלו דרך הכלי אן.
ישו אומר: ילדי היקרים, חברו אלי תדיר בקומוניון. קבלוני, שמרו את קרבתי האינטימית. אנכי בא לב לבבם ורוצה להנות מהשהייה עם יצורי. חברו את לבי איתן, זה רצוני ככל הניתן לכלכם. גם עם כל הכוהנים רוצה זאת. אך גאווה יש גם בכהנים. הם כוהני, בהם אנכי מתגלגל. אך הם גם נושאי צלי שלי הראשונים אליהם אני נתן את עוזי. אלה שאנחנו אוהב ביותר במיוחד.
מאמיני יודעים בדיוק שזה אנכי המלא והשלם אותם הם מקבלים. אך זה הכהנים המבצרים, אף אסורים על אמונה זו של אלה המקומונים איתי. על כך בוכה ישו שלכם, כי אינם מודה בי. ללא כבוד כלשהו הם מכריזים עלי ומחלקים אותי למאמינים. מה טרגדיה גדולה לכל הצבא המלאכי, כי גם להם מנעו לרדת אל המזבח. אין הם מתאימים להוסנה הזה. אחריות כבדה זו הם נמנעים ממנה. זה אחד, אדונכם הגבוה והמושיע שלכם, חייב להתחמק מכהנים אלה ודםי לא זורם על מזבכות אלו, המזבחות הפופולריים האלה.
ילדי היקרים, אם הכוהנים עוזבים אותי, מדוע גם אתם צריכים לשחות בזרם זה? התהו לבד ולברחו מהכוח הרע הזה. הודו בי וזרו את פחד האדם אל ים עמוק, אז כל השמים שמחים עלכם. הכח הזה הוא באל מלאת כוחות בתוככם, והוא עובד באופן משכנע על אחרים. הם נאלצים על ידיכם לחשוב ולהתרגז מצפוניהם. דרך דוגמתכם אני מחדש את פני האדמה. גדול יותר הזרם של אמונה, גדול יותר זרם החסד. הכל חסד, מתנה.
כל יום מתרחשת חילופי הלבבות על כל המזבחים. האם אתה מזהה את אהבתי? באהבת האל הזו, ישוע הקרוב אליך ביותר מחברך לך. הלב הופך ללפיד של אהבה. הרוח הקדושה זורמת אלייך. מה זרם רוח נופל בתוכך! השמים יורדים לארץ. מה סוד גדול מכיל זה באוקרייסטיה הקודש ביותר הזה. אם היה הודאה לכל, תעבור אהבתי. ברכתי אתכם, ילדי האמונה היקרים של ממלכות האלוהים.