יום ראשון, 9 במאי 2010

חדר הזיכרון ליום השנה ה-93 להופעות גברתנו בפטימה - פורטוגל, לשלושת הרועים הקטנים - לוסיה, פרנסיסקו וז'סינתה

(גברתנו הודיעה בחדר הזיכרון ב-2 במאי 2010 על הגעתו של רועה הצעיר פרנסיסקו להביא את המסר שלו)

מסר מרועה הצעיר פרנסיסקו

"אחים יקרים, אני, פרנסיסקו, פרנסיסקו מרטו, רועה של פטימה, בא להביא לכם שלום, לאהב את אהבת ה' ואת חסד מריה הקדושה לשוטף בנשמותיכם ובלבכם את האהבה הזאת ולשלום זה.

באו, אחי, אתה שומע אותי ומשמע אותי, אתה שנגשה על ידי גברת התפילה ושלום לפנינו המקודש הזה אשר לי, לכל הקדושים בשמים, יקר יותר מכול העולם עם אוצרותיו ובהירותו. אתה שנגשת כאן, אתה שנאהב באהבה, בחיבה ללא שווה, אתה שהיית מטרה של רחמי העליון והטובתו, אתה שקיבלת חסד להיות כאן, לשמוע את המסרים האלה, חסד שאנשים רבים ועם רצו ולא קבלו, אתה שקיבל תודה זו מהאדון, פתחו לבך, זרקו כל אהבת עצמי, כל צמדות לרצונך, כל מרידה ופקודתיות, זרקו כל יוקרה ותשוקה לכבודים ושמחות העולם הזה, כך שבסוף בליבכם תהיה מקום לחסד האלוהי, לאהבת אלוהים ולשלו של רוצה למלא אתכם לגמרי עד שהוא עולה ומלא ומספקת נשמות אחרות בשלום.

תבואו אחרי דוגמאותיי, כי אני יחד עם אחותה שלי ג'סינטה ודודתי לוסיה, אהבתנו את האדון ואת גבירת התפילה מאוד. אם תבאו אחריי, אשנה אותכם לעותק אמיתי של עצמי, משכפל באתם את רגשותיי, את מידות טוביי ואת אהבתי העצמית, כך שתוכלו עם ה' לאהוב את אלוהים ואת הבתולה הקדושה בלב טהר.

באו ולמדו ממני להיות שקטים בפגיעות, בפגיעות.

באו ולמדו ממני לקבל בשלווה את העוללות, הכאבים והסבלים ולהוציא הכל לאדון למען יישועת החוטאים שטועים וניתן להצילם רק אם יש כוח גדול של כפרה, זבח וסעודה בכוונתם. ואין דרך לבקש מהשמים יותר חזק מאשר להעניק סבל, זבח, באהבה.

באו, למדו לשאת את צלבנכם כמו ששתי אותו, להציע אותה למען יישוע כל האנושות ונסמות רבות שאינם בסכנת לאבד את חסד אלוהים וליפול בחטא. עם כוח זה המיסטית והסופר-נטורלי, שהוצע על ידיכם לאדון, הכח של התפילה והזבח, אנחנו יכולים למנוע מנשמות רבות ליפול בידי שטן ואשר הוא כבר היה לו לנצח יישארו חופשיים ממעגלו ורעה שלו.

באו אחרייי, חברי ואחיי, למדו להלל את האדון ולאהוב אותו כמו שהוא רוצה להיות אוהב. הוא רוצה להיות אהבה עם מעשים ולא כך הרבה במילים. הוא מצפה ממך מעשי אהבה, של נדיבות, של התנדבות, של הכפפת עצמי מלאה, של הקדשת כל הישותך לאהבתו.

אתה לא נברא לעצמך ולא לעולם עם שעשועיו, תאוות הכבוד שלו, אוצרות ועושר. אתה לא נברא לרעה, אלא כדי להיות דמות מושלמת ותמונה של ה' ולהללו באהבתך, בחייך ובמעשייך בין הבריות והאומות.

על כן, עליך לשוב לקריאת הכנע המקורית: להיות דמות מושלמת ותמונה של אלוהים. לצורך זה, זרחו ממך כל מה שמזיק לדמות המושלמת הזאת, כל אהבת עצמי, העולם ובריות, כל קשר לא סדרי, כל צילום של ריקנות, גאוות, חמדנות, קרירות ולב קשה. הלכו אחריי בדרך הטהרה, הלכו אחריי בדרך הקדושה ואני אשים את ידי בידך ואשליך אותך בצעדים בטוחים, יציבים וחזקים, תמידיים ונמרצים, עוד ועוד לאורך דרך האהבה האמיתית והקדושה האמיתית.

אל תשאירו פחד בעניין סבל! ה' יהיה תמיד איתך כפי שהיה תמיד עםי ובעקבות זאת, גברת התפילה והשלום לא עזבה אותי, גם אתה היא לא תחמיץ. האם אינכם רואים שההתגלות שלה אליי, ללוסיה ויאסינטה בפטימה לפני שנים רבות ואף כאן במקום הזה, למארקוס כמעט שני עשורים, הם ההוכחה הגדולה ביותר לאהבתה לך? איזו אם תמשיך לחפש את בנה במשך שנים רבות, לעשרות ומאות שנים, אם היא לא אוהבת אותו באהבה בוערת ואף כמעט משוגעת מאהבה?

אמה זו קיימת. היא מרים הבתולה! ובהשתקפויותיה ella בא לבקש אותך, לאהוב אותך, לרפא אותך, לשחרר אותך מרע, להילחם לקחת אתכם לגן עדן, ליישוע! לכן, האמינו פעם ולתמיד באהבתה, תתבררו מכל דבר שאיננו שלה, מכל אהבה שאינה אהבתה, וכולו לבכי של אהבה זו שרוצה לתקשר אתך, לרצוץ אותך, לאכול אותך לחלוטין עד שלא יישאר ממך כלום מהאדם הישן שבאתך, כך שתולד יצור חדש מחודש באלהים במקומו. זרוק עצמך לברחי אמה זו ותרא כמה נסים היא תעשה בך, כמו שעשתה לי, לאחותי ג'סינטה ולדודניתי לוסיה. אם אתה מפתיח לבך ונותן את עצמך לחלוטין לה, תראה שבנפשך תקום שלום נצחי, שמחה אינה נשברת ושאוש לא מת.

החזיקו בתפילין. התפללו בה עם חריצות כל יום כמו שאני מתפללת! עבור תפילת הרוזרי קיבלתי את כולן היראות, לתפילה זו גברתי על כל הסבל והקשיים, לתפלה זו גברתי על כל הבעיות הפנימיות וחיצוניות, לתפילין הגעתי לגן עדן. ואם תלווה אותי בדרך התפילות, מתפללים בה באהבה, מדיטטים עם תשומת לב על הלקחים שממללת לך, אם אתה אוהב אותה יותר ממחייה שלך, אנחנו מבטיחים: בשעת המוות אשלח אליך את תפילתי וארימה אותך, ארימך לי בגדולה של גן עדן!

ברך אותך חברי ואחי, אתה שומע לי עכשיו, קורא את המילים האלה, שומע קולי. אני אוהב אותך ובעת הזו כותב את שםך בלבי. אעשה תפילה עבורך ללא הפסקה, ולא אשקוט עד שאראה אותך לצידי רכון בעבודתו לפני כסא העליון ולפני כסא הבתולה המבשרת שבחים ומשתחווים לה לעד ועד.

שלום מרקוס. שלום לכל. שלום לך אחי היקר".

הפסקה גדולה

(מרקוס:) "-כן, כן. עד ראיה! תיקח הרבה חיבוקים ממני לג'סינטה ולוציה, לא?! (הפסקה)

*נזכר: בלתי נשרף, קבוע