(דו"ח - מארקוס) לאחר הברכות הראשוניות, שאלתי את אדוני ואת מרים מה הם רוצים ממני. מרים תמיד בקול חמור וצערון, בוכה הרבה דמעות. קולה, שנשבר מהכאב והצרה, היה כמו קול של מי שהשקיע מאמץ גדול והיה, לכן, כאילו עייף. לאחר שסיפקו לי את ההורות שלהם, אמרה מרים אלי
(מרים) "לבי! (הפסקה) לבי הטהרתי, נפרץ דור. (הפסקה)
גברים אינם שומעים להודעותי ולזכרונותי. (הפסקה), וזה בגלל זה שתענישה גדולה תבוא לארץ. (הפסקה)
אם אתם לא מתפללים, רוסיה תהייה 'שוט' של האנושות. (הפסקה)
אם אתם לא מתפללים, ברזיל תחווה הרבה סבל. (הפסקה)
הגדלת האלימות והמתחים ביניכם היא עונש על חטאיכם.
האם אתם בוכים מחוסר שלום, ילדי? כי אני אומר לך שאתם תבכו הרבה יותר. (הפסקה)
שלא מילאו הודעותי, השטן הפך למנהל הנוער, מנהל המשפחות. המנהל של כמה כמרים וכמה נשמות, שולחים בדרך האבדון. (הפסקה)
יש רבים שלא רוצים לשמע הודעותי. שאינם מאמינים בהם. שאין להם כבוד כלפיהם. ומתלצצים עליהן. (הפסקה) מכול זה, זרוע בנו היא כבדה מדי! (הפסקה גדולה)
הם כבר בהדעות האחרונות ואין עד עתה הם התווספו. (התמהמה) איך יכול ליבי שלא יהיה עצוב? (התמהמה) איך יכול לב פקודי לא להיות דוקר עם 'קרומי*? מה אם אין סבלה אם רואה ילדיה מעכבים אותה ומתקדמים בדרך האבדון? (התמהמה ארוכה)
ברזיל! (התמהמה) התווספו! (התמהמה) אני, אםכם, ביקשתי ממך זאת פעמים רבות. ) (התמהמה)
צרפת, (התמהמה) נתנו לך הרבה! עשיתי להופעות ואת חסדי רבים אליך. (2) ניתן לך הרבה. עוד יותר יוטל עליך. (התמהמה)
ספרד! (התמהמה) מה עשיתם עם הודעותי? (התמהמה) השמעו לאמא שלכם שסיפרה לך על גראבאנדל, אל אסקוריאל ומקומות רבים. (התמהמה ארוכה)
איטליה! לב פקודי אהב ואתן לך הרבה. גם יוטל עליך הרבה. (התמהמה)
צ'ילה! צ'ילה! מדוע לא שמעתם לקריאותי של אםכם בשמים? מדוע לא השמעתם למה אמר לב פקודי (התמהמה) לך? (התמהמה ארוכה) אם בקשותי אינן נשמעות, מיד (התמהמה) אנשים יהרגו זה את זה ברחובות, ומוות יהיה נראה בכל מקום, משליט על ערים ועמים. (התמהמה)
רק אני יכול לתת להם שלום! כי אלוהים (התמהמה קטנה) שמה אותי בשער השמיים ואין חסד בא מהשמים לארץ אלא דרךי, ולא משהו מופיע מארץ לשמים אלא דרךי.
אני תיאוטוקוס. (הפסקה קצרה) אמא של אלוהים! (הפסקה קצרה) מלכת השמיים וארץ! (הפסקה קצרה) המלכה והשליחת השלום! (הפסקה ארוכה)
שמע בני! (הפסקה קצרה) ליבי כבר לא יכול לסבול להיות דוקר על ידי כך הרבה חטאים. (הפסקה) אני מותשת מכך שמבקשה את האנושות להתגלות, ומצאתי אין תשובה בבני. (הפסקה)
ראה בני, ליבי הנקייה! מלא קוצים! (הפסקה גדולה) (הערה - מארקוס: כאן ראיתי את לב מריה הנקייה סובב ודוקר בקוצים חדים).
נחם ליבי! (הפסקה) קחת ממני את הקוצים, בני! קחת ממני את הקוצים! אל תתן לאימה שלך בשמים לסבול כך! אתה יכול לנחמם. אתה יכול לנחמם בתפילתה ובחייה! (הפסקה)
אמר לבני (הפסקה) שליבי כואב. שאיני פוסקת לבכות. ונשמתי בסבל מתמיד! כי רואה את בני 'הלכים בגשם' לאבדון. (הפסקה)
יהיו נשמות רצון טוב (הפסקה קצרה) לבוא מכל העולם לענות על הודעותי ובקשותי. אמר, בני, אמר. (הפסקה קצרה) והישאר שקט ולא פחד. גם מהשמועות. וגם מהתקפות. וגם משנאת האדם נגדך. (הפסקה קצרה) אם רודפים אותך, זה שטן עושה כך. אם שנאים אותך ללא סיבה, זה שטן מרגיז אותם כך.
תְּפַלּוֹל וְנִצַּח עֲלֵיהֶם, בְּנִי, בְּסַבְלוּת וּבָאֱמוּן בִּי. אֲנִי אִמָּהֶם. ואני הוֹלכת עִמ�ָּךְ. לְצַדֵּךְ. (עצירה)
אֱמוֹר לִבְנַי אַל יַכְעוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בְּנוֹ, שֶׂהוּא כָּבר מְעוּף. תְּפַלּלוּ רוזריו יוֹם יוֹם, בְּנַי, וְחַיּוּ אֵת כָּל הַדְּבָרוֹת שֶׁהִגַּדְתִּי לָכֶם. (עצירה ארוכה)
אִם לא תָבוֹאוּ אֵל הַטֵּבַח שֶׁהָאֱלוֹהִים נוֹתֵן לָכֶם, הַטֵּבַח שֶׂהוּא דְבָרַי. (עצירה) לא תוּכְלוּ לָבוֹא גַנ־עֵדֶן אַחר כֵּן. (עצירה ארוכה)
נוֹתֲנָה לָהֶם דְּבָרַי (עצירה קצרה) בְּלִיבִּי הַמּוּכְאָב מְאוֹד. שְׁמוֹעוּ אֵלי! עֲנוּ לִי! שְׁמוֹעוּ אֵלי! בְּלֹא הֶחֱרָשׂ".
(1) גַבְרִיתָא מוֹדִיעַת פּוֹה לְמִנְיָן שֶׁקְרוֵאת בְּעבר, כְּמוֹ שֶׂפֶשְקוירָה, פּוֹרטלזארה, אֱרֶכים וַחֲמִישָׁה.
(2) פּוֹה גַבְרִיתָא מוֹדִיעַת לַעֲלֻמוֹת שֶׂלוֹזָט, פּאריס, לוּרדס, פּונְטמין, פֵּילווואזן, דּוזול. כּוּלָּם בַּצרפת.
הַדְּבָר הַגָּדוֹל שֶׁל אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
(דוח - מרקוס) במהלך ההודעה, בטון מאוד חמור וצער, מייצג דור. קולו היה מכובד בצער.
"בני, ספר לנשמות, ספר לילדי. שאני, ישוע, כאן. (הפסקה קצרה) אני כאן תמיד, ולא רק היום. אני כאן 24 שעות ביממה עם אמי תחת עץ הקודש הזה. אנחנו נמצאים ללא הפסקה תחת מקור הנסים שלנו. ומתחת למקור אבינו הקדוש, יוסף הקדוש.
אמר, בני, לנשמות בכל העולם, שלבו הקודש שלי כואב עליהם. (הפסקה)
אני כאן ברחמים להציל אתכם כלכם. (הפסקה)
אם תבכו על כל חטאותיכם, אם תחזרו כאן על כל רועתכם ומעלותיכם. לב הקודש שלי יהיה לכם מקלט ומחסה. (הפסקה גדולה)
לבי צער, בני.
איך לא תצער, רואים את כל החטאים שנעשים על הארץ. בלי חרטה! ללא כאב, לנפשי וליבי. מאידך, התפילות אינן מספיקות להרגיע את זעם אבי. שהוא כה מוכעס...שזה משולם עם כך הרבה בכנות. (הפסקה)
לבי צער, בני. ספר זאת לילדי בכל העולם! אמר לילדים לייבש את דמעותי ודמעות אמי! בתפילותיכם ובחייה שלכם. (הפסקה)
שטן השתלט על רבים מכוהנים. רבים מבישופים וקרדינלים, שאינם קוראים עוד את הבשורה כפי שהעבירתי להם.
השטן תפס שליטה בנוער ונהל אותו. כמו שאתה יודע טוב. (התעכבות ארוכה)
רבים מאימות לא נותנות ליצורים בבטניהן להיוולד. הן הורגות אותם! וחתא זה צועק לשמים, צועק אלי אני, לנקום. (התעכבות)
רבים, (התעכבות קצרה) חיים יחד 'כחיות' ללא נישואין בכנסייתי הקדושה ובחוקתי הקדוש. הם חיים בחטא ומעליבים אותי כל יום. (התעכבות) תגידו לילדי שלי לשנות את חייהם! יעזבו את החטא ויהלכו קודש בפני. (התעכבות)
רבים, הם מתפללים רק כדי לבקש דברים חומרים, והם מחשבים שהם יכולים לרמוני. לאלו. אני סוגר את לבי ואפתח אותם רק למה שמבקשים ממני חסדים לעשות רצוני, ולקרבת ממלכת האהבה שלי אל הארץ. (התעכבות)
רבים באים כאן לא לשמוע את הודעותי ואת אלה של אימי עם אהבה, אלא כדי ללעוג ולפגום בהם. (התעכבות) אנשים אלו יקבלו את משפטי כבר בחיים, ובשעת המוות, אני אשופט אותם כשופט ללא רחמים. (התעכבות ארוכה)
אנשים באים כאן ואינם מתפללים אף תהילת מרים אחת. טוב יותר (התעכבות קצרה) שלא היו באים. כי בכך הם מעוררין את משפטי, ומשפטי יהיה עמם. (התעכבות ארוכה מאוד. עצירה אחת).
ברזיל! (הפסקה) מה עשית עם הודעותי ומסרות אימי? (הפסקה) מדוע רמסת את מסרנו, הוי ברזיל? השיבו לפתע! השב עצמך! כי אחרת ילדיך יהאו לשחיתותך וחרבתך. (הפסקה
אם העם הברזילי לא ישוב במהרה וייחיו את מסרנו, השדים יחטפו והשמידו הכל! הם יצמיחו מלחמה. שנאה ושחיתות בארץ זו. (הפסקה) אני לא יכול להציל אותך, אם אינך רוצה זאת. (הפסקה)
עשו תשובה! התפללו תפילת השרשרת! בואו אלי בגוף הקדוש. אף על פי שבעים דקות בשבוע*. (הפסקה)
התפללו דרך הצלב! צומו! חייו את דברי! (הפסקה קצרה) ואת מה שאני רוצה. (הפסקה)
המשיכו לבוא כאן, ילדי. המשיכו לבוא כאן כי מקום הקודש הזה (פסקה קטנה) הוא מקור חסד לכם. אימי ואני נמצאים פה תמיד ומצפים לך. באו. באו. באו אלינו! (הפסקה)
אמרו לאב הקודש (הערה: זה האפיפיור של העונה, יוחנן פאולוס II) שאני איתך תמיד ואמי ליוותה אותו לכל מקום אליו הוא הולך. וליבו הבלתי נטמא (הפסקה קצרה) יהיה וישאר למקלטו הנצחי. (הפסקה)
ראה, בני, כיצד גם לבי הקודש דוקר על ידי קוצים? (הפסקה) אלה הם החטאים. שגברים חוטאים עושים אותם. (הפסקה)
אל תירא מאף דבר, בני! (הפסקה קצרה) אתה מרדוף, לא? אבל גם אני רודפתי. הם סיקלו אותי, כתרו אותי בקוצים, צלבו אותי ונתנו לי מוות., (הפסקה קטנה) אך בסופו של דבר, אנכי מנצח!. ואתה, עם סבלנות, אהבה ובטחון באנו, גם אתה תנצח. (הפסקה)
ספר למרקוס, אמרי לבני שאהוב אותם מאוד. ויתפסו לענות על אימי ואת ליבי בחטאיהם.
מה שקשה לי ביותר הוא לראות את אמי בוכה. כי היא, כמוה טובה, לא ראויה ולא יכלה (הפסקה קטנה) להיות מופגנת. כמו שהיא הוכתמה על ידם. (הפסקה)
אם אינכם רוצים שזעמו של אבי תתגלה, (הפסקה) רצו! התנועתו! השוו את עצמכם!
אני, כלכם, מברכיך עכשיו".
המשך הודעת גברתנו
(דוח - מרקוס) אז גברתנו חזרה לדבר, היא תמיד אמרה לי בטון מאוד חמור וצער, עם הקול מעוגן בדור ואבל:
(גברתנו) "הראית, בני, כיצד האנשים אינם מתעניינים יותר ולא שואלים על הודעותי? הם לא מודאגים, בני. אין להם דעת על דבר. על כלום. (הפסקה קטנה)
יום העונש יבוא ויתפוס אותם בהפתעה. והמספר של אלה שיעברו אבדון יהיה גדול, בני, הוא יהיה גדול! (הפסקה) אני יודעת את היום ואני יודעת את השעה. והיא תהיה גדולה, בני! רבים יעברו אבדון.
לכן ליבי הטהרתי נפגע ומנותק מכאב. (הפסקה)
צוו את ילדי לייבש דמעותי, ילדתי. ייבשו עם התפילה. באמצעות הפצה של הודעותי. רק אז תוצאו הזרעים הללו מליבי הטהרתי. (הפסקה)
צוו את כולם, בני, שנשמתי נמצאת בצער קבוע על אבדן ילדי. רבים, בני! יש הרבה מהם! גיהנום פתח את בטנו ובלע הרבה, הרבה מאלה שחיו בחטא, בני.
צוו את הנשמות שלא לחטוא עוד. ולהתריע לקולותי, כי רק אני יכול להציל אותם (הפסקה קצרה) על זכות צערי ודמעותי. על חסדי וחולמי. ועל הודעותי. (הפסקה)
אמור, בני, שלבי נפגע מדור, ולא יכול עוד לסבול את העצבות שהגבירו לי חטאים רבים. חטאים רבים".
(דו"ח - מארקוס) אז, אדוני ואימני, אחרי שברכו אותי, עלו מהעץ של ההפגנות, לאיטם לשמים, עד שהם נעלמו בקשת השמיים.
הגברת הופיעה היום במנתון שחור ולבן פנימי בתוך קורם דולורסה. אדוני גם לבש תוניקה לבנה, מעט סגולה, מייצג גם את דור. במהלך ההודעה, הגברת נראתה כאילו הייתה מלאה ככה בצער, צער גדול עד כדי מניעת דיבור. לה היה פנים מאוד עצובים, היא בכתה הרבה דמעות. היא נראה כמו אדם שיש לו עייפות, שנראה שהשקיעה מאמץ גדול, ולכן היא הייתה כאילו מותשת.
אדוני גם דבר לאט, קולו היה מכוסה בצער. הם, במהלך ההודעה, לא חייכו אף פעם.
לאחר ההדעות, הוא נתן את הברכה לעם הנוכח כאן, למטרות, לנרות, לטסביחים, לספרים, לכל מה שהביאתם איתכם, בכוונה שיהיו מבורכים.
קרא זה נשאר לנו, הימדה של הודעה זו היום.
התי, לא יודע אם התבוננתם, אבל הגברת אפשרה לכל אחד לשמוע גם מה לאס דיבר אלי ישירות, מה לאס דיבר אלי ישירות. זה חן מהלב של גברתי בטוח, וזה טוב שזו קורה. ואני ידעתי שהדבר הזה קרה, כך שתראו שאם ההראות, הגברת מדברת עם החוזים, היא לא באה רק לתת את ההודעות ולאחר מכן הולכת, כאילו השתמשה בחוזים וזה הכל. לא, היא מדברת לחוזים, היא מדברת איתי, היא אמא, היא פונה אלי, היא מראה לי את ליבה.
זה טוב שגברתנו תתן זאת, כך שנבין שאמה שלנו היא אמא, שהיא מכירה אותנו שהאהבה שלה לכל אחד מאיתנו, ושהמסר נועד לעולם כולו, אך הוא גם נועד לכל אחד מאיתנו אישית. אז, כאשר אנחנו מדברים, אנחנו מדברים מלאים באהבה לעולם, כאילו אנחנו מדברים לעולם כולו, ואנחנו גם מדברים, כאילו אנחנו מדברים לכל אחד מאיתנו.
היא מדברת עם אהבה מספיק לעולם כולו ואהבה מספיק לכל אחד מאיתנו.
כמה אהבה יש לאם השמים שלנו, ולכן לא נגרום לה יותר פגיעה.
צערם של אדונינו ואדוניתנו גדול מאוד. עלינו לעשות משהו במהרה כדי לנחמם.
*הערה: יש להבין הודעה זו בקשר לזמן שבו היא ניתנה, ולא היה השתקפות הכנסייה חזקה כמו שהיא היום.