יקרות, אני אוהבת אתכם כל אחד ואחת מכם, ואשמח להיות עמכם ולבלות יום כה יפה.
יום הולדתי הוא תודה! זה אור שמגיח בעולם מוקף בחושך.
יום הולדתי הוא יום של שמחה לילדי, יום צער לשטן והשדים, שכן איבדו נפשות רבות שהיו תחת שליטתו.
יום הולדתי הוא יום של שמחה בין מלאכי השמים! זה יום בהירות בקרב הקדושים והקדושות, וזה יום תקווה לנשמות הטהרות.
יום הולדתי הוא יום נחמה לכנסייה, הניסתה tanto, מרדפה, סובלת בדרכי העולם.
יום הולדתי הוא יום נחמה לילדי, שסובלים בגללי ובגלל הודעותי. זה יום שאני מנחמת אותם, אוהבת אותם, מקרבת אותם אל לבי.
יום הולדתי הוא יום של שלום, ללב רבים ללא שלום.
יום הולדתי הוא יום תקווה לכמה מהבנים העניים שלי, שאנחנו נוגנים בעולם מלא כאב וסבל.
אני סימן תקוה!!!
לידתי הביאה לעולם את האפשרות להמשך של המשיח!
לידתי הביאה לעולם, הלהב של תקווה ואהבה, שלא תיכבה מעולם.
לידתי היא סיבה לבטחון לכל ילדיי, כי כמו שאני נולדה, הובא לי הזדמנות שהמשיח יבוא לעולם, כך גם באתי לפני כדי לאמר שהו יחזור ויקח את אלו שייכים לו איתו.
תודה על התגובה לפקודתי לחגוג איתי את מתנת חיי שהעניק לי האב!
אני מחדש את בקשותי: תפשו תפילת השחר. ביצעו את הודעותי! כולן יצאו מהלהב של האהבה של לבי, לכלכם.
אני שופך על כלכם את ברכתי עכשיו, באיחוד עם מלאך השלום, מלאך האוכריסטיה ומלאך התפילה הקדושה, שהגיעו איתי ביום הזה של תהילה ושבח לטריניטי הקודש, ולזו שמשרתת אתכם, בתכם, אםכם ואשתכם היקר ביותר".
(מרקוס): (גבירתנו הייתה לבושה בשמלה ומנטיליה זהבית, ובמתנה שלה חגור לבן. על ראשה היה ציצת כוכבים והטרוזיר בידיה.
מלאך השלום היה בצד ימין, ומלאך האוכריסטיה ומלאך התפילה הקדושה היו בצד שמאל. שאלתי את גבירתנו אם היא מרוצה מהנוכחות של העם)
(גברתנו) "- אני מאוד שמחה! כל אחד שהגיע, הזמנתי אותו בעצמי. אני מאוד שמחה שכך הרבה התגבשו להזמנתי לבוא לחגיגותי!"
מה את/ה רוצה ממני היום, ילדי?
(מרקוס): "- אני לא רוצה כלום. זו הגברת שיש לה יום הולדת היום שאולי תרצה משהו?! "
(גברתנו) "- לא. היום, כפי שהחג שלי הוא, הטרייניטי הבטיח לי חסדים מיוחדים לתת לך. אני לא מאפשרת לעצמי להיות מובסת בסדרות. בקש ממני מה שתרצה".
(מרקוס): "- אז, אני מבקש מהך להעניק לכל האנשים הנוכחים שהגישו וידוי לפני כמה ימים, ולא יש להם חטאים קשהים, שיתבטלו עונשי הזמן שלהם.
(גברתנו) "- אני מעניקה את מה שאת/ה מבקשת ממני. (ציין את סימן הצלב)
(מרקוס): "- אם תאפשר לי לבקש עוד דבר אחד מטובך, אני רוצה לבקש שכל אלה שהם כאן עם לב נכון אליך, יושעו ביום מן הימים ויעלו לגן עדן.
(גברתנו) "- אני מעניקה. (ציין את סימן הצלב)
(מרקוס): "בבקשה, גברת, הענק למקום הזה את החסד להיות מקדש תמידי, מקום שבו התפילה לא פסקת במקומות שבהם הגברת הופיעה, ונתן להם את הכוח העל-טבעי של אלוהים להיות מקומות לשינוי, לחסד, לתפילות בלתי נלאות וברכות".
(גבירתנו) "- שאלי את בני בעודך מדברת, והוא נתן לך את החסד. ניתן!" (הוא ציין את סימן הצלב)(מרקוס): (הבתולה הראתה את לביה מלא להבות שהלכו בכל הכיוונים, ואז אמרה:)
(גבירתנו) "ראו את הלב שאוהב את האנושות tanto, ושראוי לו רק בלתי-הכרת תודה. אהבו את לב זה, ולב אלוהים יאהב גם אותך".
(מרקוס): "- האם יש לך עוד משהו ממני?
(גבירתנו) "לא, היום אין לי עוד דבר. רק תאמר ייתרון לבני, השתתף בתפילת הקדושים עם אמונה, עם אהבה, עם כבוד, ויהיו נותנים למי את המתנה הגדולה של היום".
(מרקוס): (המ�לאכים פנו לגבם ופתחו נתיב אור כדי שגבירתנו תוכל לחזור לשמים)