יום שלישי, 10 בספטמבר 1996

הגבירה באה כגבירת פטימה. יש לה אור ירוק מסביבה והיא מחזיקה תפילה. היא אומרת: "מלאכי, אנחנו באים אליך כמו תמיד כדי להכריז על בואו של בני. רצוני שהאנשים יודעו שאמונתם ותפילותיהם חשובות לי. זה לא טעות שאינם מוזמנים להתפלל איתי בבעלותינו. בואתי אליך היא ממשית. חסדי הוא ממשית. חסד זה, הזרימה המתוקה של לבי, הוא מבטא מהגן עדן. כאשר תפילותיכם משתנות לזהב, זו אות לי שאתה מותיר את הלב והעולם מאחורי. כשאתה נרפה בכל דרך, ידע שהאל ישלט על כל מצב בחיים. באמת, האוויר, הארץ והים כורעים לו. האל מדד חסדים אלוהיים מסוימים שיש להם להיות מוענקים במיוחד באתר התפילה שלי שאני חלקת איתך. בהשתתפות זאת ובתודה על מה שניתן עד עתה generously, אנחנו מבקשים ממך להתקבץ בחג תפילת הגבירה (10/7/96) כדי להתפלל איתי. עשה לי כבוד זה ואני אשהיה עםכם. אנחנו מברכים אותך."