יום ראשון, 27 ביולי 2014
יום ראשון שביעי אחרי השבועות.
האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקרבתית הטרידנטינית על פי פיווס החמישי בקפלה הביתית בבית התהילה במלצץ דרך כלי ודמותו אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. במהלך המיסה הקרבתית הקדושה, המזבח הקרבתי, מזבח מרים, אן הקדושה, מיכאל הארכנגל הקדוש, ארבעת הבשורות, הטברנאקל והסמל של השילוש הקודש היו מאורים בהירות וזרחו באורה בוערת.
ההיום ידרש האב השמימי: אני, האב השמימי, מדבר עכשיו ועתה דרך כלי רצוני, משמעתי והכנעתי ודמותי אן, שממש בתרצי והיא חוזרת רק במילים שאינם ממני.
אני, האב השמימי, כבר נתתיך הרבה גילויים. רוצה להציל את הכוהנים שלי ואיני יכול לשים אותם בליבו של אמי השמים כדי שיקדשו עצמם לה וינצלו, כי הם הופכים לרעים ורודפים אחר תועלתם ולא אחריי ובןי ישו המשיח. הם רוצים לקטוף פרי. מאיפה יקטפו פירות אם לא יעשו כרצי, האב השמימי? הם יחידיים בקראתם. כל כהן הוא אינדיבידואלי. לו טלנטיו גם חולשותיו. החולשים נותרות לעיתים קרובות. אבל אלה החולשויות מוכספות על ידי הכוהנים. הם לא מכירים בהם ומציגים את עוצמתם לקראת. אנשים חשבים שזה כהן חזק שתפיל והכריז על האמת. הוא פופולרי כי מדבר עם האחרים בפיו. העם מרגיש נדרש ולא צורך לשנות. זה חשוב לכוהן. אז הוא משבח על ידי כל אחד והוא גם פופולרי בכל מקום.
אלה הן הקשיים שיש לכהן כשגולל את האמת. האמת יש לה אויבים רבים. האמת היא שכהן חייב לחזור על עצמו ולעסוק בצניעות ולא לעולם לאפשר לגאווה לצאת: "אני כהן. אני יודע הכל. אני עובד בפרישתי ואתמשך כל המאמינים אל צידי. אגיד להם מה שהם רוצים לשמע ולמה שאני רוצה גם כן. מה שמצאים קשה, אני משאיר אותו."
זה לא נכון, כמו שחווית עם מנהיג מרכז התפילה בויגראצבאד. הוא רק ראה את עצמו ויתרונו שלו. הוא מטהר מה שהוא מוצא מרגיז. הוא חושב שיכול לטפל בכל דבר בעצמו כמנהיג. אבל שאינו תלוי בי, האב השמיימי בטריניטי, זה לא רואה זאת. גם שלא תלוי בשליחי.
אני מזכיר את שליחי, הם אינם בוחרים עצמם. עליהם לשמוע לי כי אני קובע מה שיש לומר לשליחי. אגיד להם הוראות מדויקות גם את הרוח הקדושה. הרוח הקדושה תגלה להם הכל שאני רוצה. ואמא שלי, הכלה של הרוח הקדושה, תגלה לכל הכהנים כל דבר כאשר הם יקדשו עצמם לליב האמיץ של אמי השמים. אם יעשו זאת, יהיו לכוהנים מתקדמים וקדושים. אם לא יעשו כן, הם ילכו בדרכי הרע ויפנו אל העולם. העולמי ישא אותם. העולמי יגרום להם צער וייעשה שלא יכולים להיות כהן קדוש שמקריא את האמת למאמינים. אבל הם מקראים טעות אמונה. הטעות הזו נקבלת על ידי המאמינים. הם רוצים לשרת את הכוהן הזה ולא מבינים שהוא מוביל אותם לטעויות.
כך זה ממשיך. הכהנים שומעים לביישופים. הביישופים רוצים לשמוע לאב הקדוש או לא. אם קל להם לעשות מה שאומר האפיפיור, הם חיים בטעות אמונה. היכולים להיות פריים? לא. המעשים הטובים חסרים בכל פינה וזווית.
הבט על בני אהובי, בני הכוהנים היקרים שלי, כיצד הם פרחים. צפה בבקע. האם זה לא פרי? הצצה אל אלה שמתנדבים לגמרי לרצוני. האם הם פריחו או נופלים? לא! הם אינם נפילים, אלא מביאים פרי רב.
הבט על הקהילות של היום. יותר ויותר מאמינים חיים בחוסר אמונה ואף פונים לישראל, בודהיזם או דתות אחרות. למה? כי הם לא מוצאים בסיס באלה הכנסיות המודרניות. אם האמת תוכרז שם, יקנו להם כבוד לכהן. הם מאמינים בכוהן כי הוא מגלה לבסוף את המאמינים מה שהם רוצים לעצמם. הכוהנים עושים זאת קל עבורם לחיות באמונה, כלומר לא צריך לשאת מעול מסביב, אלא להטיל אותו ולחזור לכל סוגי אגדות ואובייקטים חילוניים.
העולם מביא רע. אם הקודש חי, הם יהיו נלהבים. כשרואים אותם נלהבים, הם דוחקים על ידי הכוהנים שלהם. אף אחד מהמאמינים לא גבר לעשות זאת, אלא הם רוצים להיות מוכרים גם על ידי הכהן של הקהילה שלהם. וכך הם משרתים את הכהן הזה שמזיז אותם. המאמיניי מיוצגים בכל הגופים האפשריים. הם מתרחקים ממעשים טובים והלכו בדרכיהם של חוסר אמונה ושגויה. הם לא מודעים כאשר הכוהן משבח אותם שהדבר הזה מביא גאווה בהם. זה אסור להיות.
אם המאמינים חיים באמונה שלהם, הם הופכים לעניוות. הם יתנו את עצמם צד ויעשו מעשים טובים, גם אם זה לא נעים ולא ברצונם האישי. אין להם צורך בשבחים. הכהן אומר היום: "איני זקוק לקרבנות. ואף על פי כן, אין לי צורך להקריב קרבן על המזבח. אין לי מזבח קורבן, אלא מזבח של העם.
זו ההבדל בין כהן קדוש לכהן שראוי לעצמו, שהכריז וערך את עצמו. הוא רואה את עצמו כחסיד, טוב ודתי. הוא יכול לארגן הכל לפי רצונו. הוא חושב שהוא מכונף על ידי כל אחד, עם העם שלו המשרת אותו והמאמינים שמסיעים לו יד.
בני הכהנים האהובים שלי, אתם לא עוד משמעת לי, אב הישרני בשמים! אתם בידי עצמכם. אתם אינכם עובדים אותי בעניוות. שובו, כי יש עוד זמן לחקוק בקש זה שאני זורק אליכם כעת!
ילדי הכהנים האהובים שלי, אני קורא לכמה כוהנים ואף לאנשים אחרים שנידונו. אנסה דרךיהם להציע לבני הכהנים שלי סיכוי נוסף. אעשה הכל כדי להחזירם מטעות זו והכחשת האמונה. אז תלויה בכך אם יש להם את הרצון להתמסר לחלוטין לי, אב הישרני בתריסות, ולעשות מה שאני רוצה, וכדי שהם יפרסמו את האמת בכללה.
אני אוהב את כהני ואני רוצה אותם כל אחד בחזרה. ואתם, חבורתי הקטנה והמתלמדים שלי, תכפרו על הכהנים האלה שצריכים לחזור בתשובה אך לא רוצים. אעמוד לצידכם ואגדיר ולהוביל אתכם. רק אתם, ילדי הישרני הקטנים והאהובים, צריך לרצות. קחו על עצמכם - כל הקושי. אני עומד לצידי, ואשתי יוצרת אותך דרך הכשלים האלה. כשלונות מגברים ולא מחזקים. אתם מבינים זאת לעיתים קרובות לאחר מכן, כאשר הדבר שהסתבך לפניך נפתר.
היה נאמן לשמים ועשה הכל שאני רוצה ואל תעשׂה מה שרצונך ותרצון. אמן. עתה, האלוהים השלישי, האב, הבן והרוח הקדושה מברכים אותכם. אמן. האמינו ותקו ושבחו את התריסול הקודש! זה הדרך שאני רוצה זאת. אמן.