יום שבת, 4 במאי 2013

יום השבת לכפרת לב מריה וצנאקל. חגיגות קדושת מוניקה.

אמא של האלוהים מדברת לאחר המיסה הקורבנות הטרידנטינית הקדושה לפי פיוס החמישי בבית הכנסייה בגטינגן דרך כלי הנגינה והבת שלה, אן.

בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקודש אמן. במהלך הצנאקל, התפילה והמסה הקורבנית הקדושה, זרמו אלפי מלכים זהו בית הכנסייה בגטינגן, קיססטראס 51ב. האמא המבורך הזוהרת בהירות נהדרת. קרנייה היו נראות ממקום רחוק. ראיתי אותם מזהירים הרחק מעל עצים ובתים. הקרניים גם לפתחו את הילד ישו והמלך הקטן של האהבה. האמא המבורך לקחה את הזר של הפרחים שקבלה לחגיגתה, הצנאקל, בידיה ואמרה: "אני אמה של אהבה יפה. אנחנו מזהרות אליך. לא רק שאזהרתי לבכם, אלא גם אזהרתי לכם עם גחלים של אמת ויפה אהבה.

גבירתנו תדבר היום: אנא, האמא הקרובה ביותר אליך, אדברה היום לצנאקל שאליו ברחתם דרך כלי הנגינה הרצוני והכנוע שלי ובתי אן, שאומרת רק את המילים שבאות ממני, אמה השמימית. לקחתי אתכם כלכם, כארוסת רוח הקודש, לאולם הפנטקוסט. שם תזההו האמת ותזריחו אהבה, כי לבך מלא בשמחת האהבה הזאת הרגע.

כן, ילדיי היקרים, הנאמנים שלי היקריים, העולי רגל ממקומות קרובים ורחוקים, המאמינים שלי היקריים והצאן הקטנה שלי היקרית, אנחנו, כאמה של אהבה יפה, כאמא ומלכת הכוהנים, רוצה לתת לכם היום מידע חשוב לעתיד. רוצה להראות את הדרך לקרבתו הקרובה של בני ישוע המשיח עם אנחנו, האמה היקרית שלו, בוויגראצבאד.

ילדי היקריים שלי, ליבי הנקייה ינצח. האם אתם לא יודעים זאת? תתנו את עצמכם כולכם ללבי הנקייה. אני אם של אהבה יפה. גם אנכי הטהרה, הטוהר בכל דבר.

מדוע אני מבטלת היום על הקוריה בוותיקן, על קוריית האפיפיור? היא צריכה להדגים טהרה ולהנחיל את האב הקדוש באמת ולחזק אותו בה.

מה המצב היום, ילדי היקרים? איני יש לי סיבה, כאם הכוהנים ואם כל הכנסייה, לבכות דמעות של דם במקומות רבים? ורק זאת, ילדיה היקרים, בני כהונתי ברוב המקרים אינם שומעים אלי ולא נוטלים לעצמם להינחל באמת, לא, הם מסרבים על האמת הזו. הם אינם משמעת את דברי אב השמים, - אבי ואביכם בשמיים. למה כה רבים מכוהנים מסרבים ללקוח הקדוש? למה אין להם תפילה, לא לילות הכפרה? הֲלא זה הזמן עתה להתפללל, לזבח ולכפר? איפה הכפרה בדרגות הגבוהות ביותר? הם אינם מכפרים כי אין להם מודעות לחטא. האמינתי זאת, ילדי היקרים המאמינים מקרוב ומרחוק? האינו זה האפיפיור פרנציסקוס הראשון הנביא השקרני? הוא מביא את העם לאמת? הוא חי באמת ומעיד עליה? לא! הוא מופיע לעם והבלבל. האמינתי עוד כי זה האפיפיור אמיתי ומנהיג את הכנסייה - הכנסייה האמיתית, הקדושה, הקתולית ואפוסטלית? לא! הוא מגדל אקומניזם. עליו לקרוא לאהבה, לאהבת האל הטריוני וליתן עצמו לליבי הבלתי נודע. לא! זה ייגמר רעה, ילדי היקרים!

הכנסייה נשדדה - מזמן כבר! ואיזה דבר נכנס עתה לוותיקן? הצואה הגדולה ביותר. השטן קובע ומנהיג את ממלכתו כאן. הוא יש לידו כעת הכוח ומאמין שישמר אותו לנצח.

הוא הפיל את האפיפיור הקודם. שטאן לקח ממנו את הסמכות. ובעוד הוא מתעכב בחדריו של הוותיקן. האם זה יכול להיות נכון? האם זה נכון שהוא לובש את בגדי האפיפיור? בנדיקט XVI לא שיקר באמת, ילדי. הוא הכריז על שקרים גם חי בהם.

ועכשיו תורה של הנביא השקרני. היכן אני צריך לקחת את הלוח, ילדתי, והציג אותו לבני אדם ולתת להם לראות שיש אמת כי אתה האמת, האהבה וחיים הדרך? איפה אנשים טועים? אני, אם הכנסייה, לא יכול לעמוד על זה. אין לי כוח לשכנע אותם שהאמת היא, אבינו השמימי הקדוש בתריסול.

ואנו? אנחנו שייכים לבתולה הקדושה אם אנו עוקבים אחריה, אם רוצים לזכות באמונה שלה, אם מאמינים בה, שתהיא תתיר אותנו לגור בליבה הטהורה שלה ושהיא תחזיק אותנו לעולם הבא. שם, עם אבינו השמימי בתריסול, אנחנו רוצים לחיות פעם אחת. דרך גברתנו, דרך אהבתה, אנחנו מובלים לשם.

אבל מה זה נראה כשאני לא מאמין, ילדי האוהבים שלי, כאשר אני שקרן במודרניזם, כאשר אני מחפש מקלט בכנסיות המודרניות ומצפה שם את האמת ומגיע לשם בטוח? מה קורה לי אז? ילדיה האהובים שלי, אז אתם מוקדשים לסטנה. אין דבר אחר. תראו שזה הומולובי ימצא דרכו לכל הכנסיות. זה לא הפך רק ציבורי בווטיקן. לא, בכל המגזינים, בכל התקשורת יש להודיע בקרוב גם על בניי הכמרים שלי, שהם אמורים להיות הטהורים ביותר, הם טועים, חיים בטומאה וזה הזוהמה הגדולה ביותר. ואני, כאם, כאם הנעלה והטהרה, צריכה לראות זאת, ועדיין לא יכול לעשות דבר. האב השמיימי שלכם אינו חייב להתערב?

ומה שמקודם במודרניזם? אין צורך להאמין שהמשיח יופיע ביום אחד. בעשרות מיליוני שנים זה עשוי לקרות. אבל כעת, שכבר הגיעה השעה, לא יצא הדבר אל הפועל. כך הם קוראים אלו הכוהנים בכנסייה המודרניסטית. והם מאמינים בזה גם לעצמם ולא פונים אחורה ולא בורחים למקום המגן של לבי הטהרתי. הם מרגישים בנוח. ואני, כאם הכהנים, רוצה לקחת אותך בחיקי. אני רוצה להציל אתכם, אך לא ניתן להצילו. האם צריכת סבלי כאם ומלכת הכוהנים שלא להיות בלתי מודד? האם אין לי לבכות במקומות רבים? ואולם הם אינם מאמינים לי. אבל אני אשך להמשיך ולבוא ולהצביע שוב ושוב על שליחיה, אותן הורשתי לבחור באמצעות אב הכול בשמים, כי הן ילדי מרי, בכיוון, לכיוון אב הכול בטריניטי. הם לא ייפלו אם יחפשו מחסה בלבי האמי, יעבדוני ואמינו שאני אמא של הכנסייה. כאםך, הורשתי לשנות הרבה דברים אם אב הכול מאפשר לי זאת. אנחנו אוהבים אתכם כולם, ילדי מרי האהובים עלי, ולא רוצה שאתם תמשיכו לטעות.

בני הכהנים האהובים שלי, פונה אליך פעם נוספת: חזרו! זה זמן גבוה, כי אתם תחוו את הטומאה הגדולה ביותר שנמצאה אי-פעם בכנסייה הקדושה, הקתולית והאפוסטלית. מעולם לא היה דבר כזה בכהנות ובדרגים הגבוהים כמו עכשיו.

תהי לי להציל אתכם! הלכו לביתיכם! חישו לביתיכם, בנו שם בית תפילה וקדשו עצמכם ל-דבד, לאחר מכן תוכל להתקיים הקרבן הקדוש של המסה לפי פיוס ה' - לא אחרי 1962, אלא אחרי האפיפיור יוחנן כ"ג, ששתנה הרבה דברים שלא היה ניתן לשנותם, כי דרך פיוס ה' זה הקרבן הקדוש של המסה קודש. אתם לא מאמינים לי, אהבתי? אז תצטרכו בקרוב לחוות מה זה להיות ללא קרבן מסתורי קדוש, אלא רק לבצע את האכילה עם התפוצות בידיים במיזבח העם ולחיות באותו הבלבול.

למרות הכל אני רוצה לספר לכם: אני אוהב אותכם ואני רוצה שתתקרבו אלי כבני מרי! כך אני מברך אתכם באהבה, באהבה הגדולה ביותר, עם כל המלאכים והקדושים בטריניטי, בשם האב ושל הבן ושל הרוח הקודש. אמין. חייו באהבה ונתנו לעצמכם להתגלגל ולהגיע על ידי לבי אימי! אמין.