יום ראשון, 18 בנובמבר 2012
הכתרת הבזיליקה של פטרוס ופאולוס ברומא.
האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית לפי פיוס החמישי בכנסיית הבית בגטינגן דרך כלי ובתו אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. במהלך המיסה הקדושה נכנסו מספר גדול מאוד של מלאכים לכנסיית הבית. הם סבבו במיוחד את מזבח הזבח ואת הטאברנקל. גם עם אם הנעלה היו רבים ממלאכים. כל הדמויות הוארו באור בהיר. הרוזה המיסטיקה הייתה אף היא מוקפת ברבים ממעלכים.
האב השמימי ידבר היום: אני, האב השמימי, מדבר עתה, בדקה זו, דרך כלי רצוני, משמעתי ואנושי שלי ובתי אן. היא שוכבת ברצוני ורק חוזרת על מילים שיוצאות ממני. אין דבר מהנה.
היהודים האהובים שלי, המאמינים האהובים שלי, העולי רגל האהובים שלי והחבורה הקטנה האהובה שלי, אני אוהב אתכם כולם. אני רוצה למשוך אותכם אל ליבי הקדוש וללב הנקייה של אם השמים. כמה שגעתי לכם. במיוחד אני רוצה להודות לכם על הופעתכם הפעם בהרולדסבאך, מקדש אמי האהבה. לא היה קל עבורכם. היו מאמצים גדולים המתינו ליכם. אך אתם ניצחו הכל.
כמה הייתי יכול לתת לעולי הרגל שם. אנחנו, האב השמיימי, מבקשים ממך להתפלל גם עבור מנהיג המקום התפילה הזה, כי כאן נחרבה ונבזזה מאוד. זה המקום שבו אמא שלי, האם השמיימית, הופיעה לפניהן פעמים רבות לילדות הקטנות הללו. הן הורדפו דרך הכנסייה הזו. הן נשארו בודדות. הן נרדפו ורק זבל הושלך עליהם. ואולם הן סבלו הכל עבור מקום העלייה לרגל הזה, שעתה אינו מוכר אלא כמקום תפילה. זה המקדש של אמא הקדושה שלי. שם היא בכתה. ואיזו נעשתה עם דמעותיכם? אין להן הכרה. הן מנופחות. אף על פי כן הוסרתם ממקום העלייה לרגל, בית עולי הרגל.
כן, יקרותי, כמה אימה של אם הקרובה ביותר לכם. היא רוצה לבכות שוב במקום זה של העלייה לרגל. היא רוצה שהמנהיג המרכז התפילה הזה יהיה יכול להתחרט. הוא עשה רע ומנע טוב.
ועתה, ילדיי האהובים, אני רוצה להאיר אתכם על יום ההקדש של הבזיליקות של קדוש פטרוס וקדוש פולוס ברומא. כן, גם שם הם חוגגים רק את ארוחת החברות. זה מר, שהאב הקדוש עצמו עדיין לא חוגג את המיסה הטרידנטינית הקורבנית. הוא אינו הולך קדימה כמודל לחיקוי. והנספיים? הם פועלים נגד האב הקדוש. הם לקחו ממנו את "אקס קטדרה". הם אמרו, שהם עמיתיו. וזה מר, כי אנכי מינהתי את האב הקדוש כרעיית העולמים. "למי שסלח על חטאים, הם נסלחים, ולמי שמוחזק בהם, הם נשמרים. הוא הרועה הגבוה ששולט בכל העולם באמונה הקתולית. ואסיזי? אכזר, ילדי, אכזר! האם אמונתנו הקתולית יכולה להתערבב עם כל קהילות הדתות? לא! יש רק אחד טקס הקורבן הקדוש בטרידנטינית לפי פיוס החמישי והוא צריך לחוגג בכל העולם.
אני אגרום לנהרות של חסדים לזרום אל לב הכוהנים והאם היקר ביותר תזיז אותם לתשובה באמצעות התפילה האדוקה שלכם.
כן, ילדיי האהובים, בבית הזכרון באלגאו כבר נוסדה הכנסייה החדשה. שם קמתי את מקומי. שם אני תמיד. שם יש קדושה. שם צאצאי היקר ביותר שייכים לי. היא מזבחת הכל לידי, אב הקדוש השמימי. הם נאמנים לי ומצפים בסבלנות, טוב לב ורכות למה שעתיד לקרות שם.
מה עם הכהונה, יקרתי הקטן? תצטרך לסבול אם הכוהנים לא ירצו לחזור בתשובה. אני אבוא אל לבם ונגע בהם, אך אני שומר על רצונם החופשי. אמי השמימית תשאף ותישאר עצובה על בניה הכהניים אם הם לא יחגגו את חג הקורבן הקדוש, אלא ימשיכו לחוג את סדר הארוחות שלי.
איך תוכלו, בני כהונתי היקרים, לחוג לעם ולהאמין שהדבר הזה הוא אמת? זה לא יכול להיות כך, בני כהונתי היקרים. עליכם להסתכל אל הארון הקודש, אליי, כי שם אני נוכח, אך רק כאשר חגגו את חג קורבני הקדוש שלי. ארונותכם ריקים. היה לי לקחת את בני מפניהם מכיוון שהשפילו את הכנסיות הללו. ואיך הרבה כנסיות שכבר מכרתם? למה הן משמשות? למוזיאון, לחנויות מוכרים. זעמי הייתה גדולה מאוד כי בני כהונתי היקרים לא שומעים אליי. בסוף הם שומעים לרבים שהם קוראים לשקר ולתורה שלילית, כמו רועי העליון שלי ברומא. הוא אינו מאמין והוא סוטר מהאמונה הקתולית הזו על ידי השוות הכל באסיז'י. הוא בלבל את הכנסייה הקתולית עם קהילות דתיות אחרות. הוא לא הכריז על אמונתו הקתולית האמיתית. להפך, אף עשה ברית עם האתאיסטים. וזה פוצע מאוד את לב אמי היקרה. היא שומרת על בניה הכהניים. תמיד היא מבקשת בעד כוהנייך היקרים בפני כסאי. הם לא יפלו לגיהנום, אלא יש להם חיים נצחיים. היא מבקשת ומתפללת.
ואני רוצה גם לבקש ממך להתפלל ולסבול למען הכוהנים שוב ושוב. הקדושה החדשה עדיין צריכה לסבול. ילדה יקרה שלי, עליך לסבול במלצא באלגאו, במקום היקרי לי, בבית התהילה, אם אין כהן עם אומץ להתוודות ולחגוג את הקורבן הקדוש האמיתי לפי פיוס החמישי בציבור. הם מלאים פחד מהבישוף שלהם, שטועה בדעתו. הם ממשיכים אחריו. ואני? אנוכי נשכחת, נידונה ומשוממת על ידיהם. במיוחד אצל ילדתי סובלת צרות גדולות מאוד כי בני סובל בה והיא סובבת עם בני.
האם אתה עדיין מסכים, ילדה יקרה שלי, להמשיך לקבל הר מושב והצלב? אם תסבול שם, לא יהיה קל לך, אני אשתדל לעזור לך. צפה באמא היקרתך! גם היא תשהייה עמך ותאהב אותך. היא לא תחמיץ אותך בסבל הגדול הזה. התחזק ותהי חסיד ואמן, ילדה יקרתי שלי! תומכת את ילדתי ביום ולילה.
אני אוהב אתכם כלכם. אנכי מתגעגע לנשמות הכהנים, שטרודות לבור דרך המודרניזם שלהם. ואתך, בני היקרי, כהן הקדוש, שחוגג את הקורבן הקדוש לפי פיוס החמישי במשפט הטרנטיני מזמן רב, השבעתי את השבועה האנטי-מודרנית והמשרתי לה נאמנה. אני מודה לך על עבודת חייך ועל סבלנותו וסקריפיציות שלך אלי. אנכי אוהב אותך!
אני רוצה לברך אתכם כעת עם כל המלאכים והקדושים, במיוחד עם פטרוס ופולוס, בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקודש. אמן. תישארו נאמנים לשמים גם בזמנים קשים ביותר. בעיקר תישארו נאמנים בצלב וסבל וזבחו הכל לאבי השמיים. אמן.