יום חמישי, 5 באפריל 2012

יום חמישי הגדול.

ישו המשיח מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית בבית התהילה בקפלה הבית במלצ' דרך כלי ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. במהלך המיסה הקדושה הטרידנטינית, רבים ממלאכים נכנסו לקפלה הבית, התאספו סביב הטברנקל וקדדו עמוקות. הם קדדו גם לאם הקדושה. לפני בית התהילה, רבים מממלאכים כרו על ברךיהם, אף בפני האם הקדושה בשדרת, שזזה רבות לפניה. הם נשארו שם במהלך כל המיסה הקדושה הטרידנטינית.

ישו המשיח ידבר היום: אני ישו המשיח מדבר היום דרך כלי רוצה, משמעת וצנוע ואם בתי אן, שבה רצוני והיא מדברת רק מילים שיוצאות ממני.

עדרי צאנך האהובים, היום ביום חמישי הגדול, יום המוסד של הקודש הברכתי, אתם כורעים על ברכיכם, כי הקודש הברכתי איתי עם אם שמי. שם הוא שייך, כי החלתי את דרכי לגבעת הזיתים, הדרך הקשה ביותר לי. (אן בוכה מרגש.).

עדרי ילדי האהובים, אתם המאמינים ובורחים בחסד ואהבת אב שמי, כורעים ועובדים, כי זו הלילה הקודש. בליל זה גאלתי אתכם כלכם בדמי הקודשי שהזרמתי בליל זה בגבעת הזיתים. למענכם סבלתי שעות אלה של גבעת הזיתים כדי שתפדהו מחטאיכם ומעונות חמורים. כל האדם היה צריך ליפול בלילה זה כי גאלתי את כולם. הם היו צריכים לשמר איתי עבור העולם כולו.

יילדי היקרים שלי, צאנצ'י הקטנים שלי, ברכו ושתו עם אני. אתם שם, לא הלכתם ואתם מחזיקים עד חצות, כפי שרוצה אביו השמימי שלי. תפארו את קדושתי העליון כי הוסדר לי לכם, לכם בליל הסעודה האחרונה!

התהללה שקטה, הפעמונים שקטים, האורגן שקט. למה, ילדי היקרים שלי? מכיוון שאני הלכתי לגת שמנים אחרי הקמת קדושתי העליון.

קיבלתם אותי עם אלוהות ואדם. ונתרציתם לקבל אתי כי נטהרתם ממכל חטא חמור. לא תמים כפי שאת אמי השמימה, אך נתרתם לקבל אתי בטוהר.

הקדוש העליון, זה הסוד הגדול, הותירתי לכם מתנה כי לא רציתי לעזוב אותכם יתומים לפני ההליכה הקשה ביותר שלי. נתתי לכם את קידוש הכפורים הזה. אני עצמי היה בבנו הכהן שלי. קיבלתם אותי, ואתה עכשיו עם אני בקדוש העליון הגדול הזה ושתים עם אני. תתמכו, כי ידעתם כמה אנשים מזיקים לקדושתי הקודש! באותו לילה הוסדר הכהנות ולא רק קדושתי הקדש של המזבח. הכוהנים שלי יפיצו אותו בערך לנאמנים ולא לטמאים, שידעו שהם בחטא חמור. למה, ילדי הכהונה האהובים עלי, תעבדוני, את קדושתי הקודש של המזבח, עם כבוד כזה? מכיוון שכל מי שקיבל אותי ללא ערך אוכל דין. וזו היא האמת שלי!

לכן, יקריי הנוצרים הקתוליים האהובים שלי, לא נתתי את ההקדשה הזו - אני עצמי - לבגיד. הוא היה חסר כשרות לקבל אותי, כי לא הפסיק לבוגוד בי בנשיקה של יהודה. ואיך רבים, יקריי, בוגדים לי גם הלילה הזה. באתך, ילדי האהוב עלי, אני סובל את ליל זה. רוצה לסבול בך כי רוצה לסבול את הכהנות החדשה והכנסייה החדשה.

האם תוכל להבין זאת, שאתה צופה איתי, ושאתה יכול לאמון עמוק כך שאני אשאר עמך בשר ודם, באלוהות ובבשרותיות, אף על פי שרובו של העולם דוחים אותי בזמן המבחן הזה. הם בוזים לי, הם לועגים לי, והם צולבים אותי שוב!

ואתם, יקריי האהובים עלי, אתם מאמינים, אתם צופים ואתם משתחווים לי, כי לא רוצים לעזוב אותי בליל זה הקשה ביותר, לילה הגאולה, כי הלכתי למותי בצלב לכל - לכל. אבל רבים, עבורם גם מתתי, ויתרו על חסד זה כי לא קיבלו אותו - מקדשי המקדשים שלי. ולכן בוכה דמעות דמים בליל הזה. אם סבתי בוכיה עמי, שכן ידעה בדיוק בשעת זו. כשדםי זרם אל הארץ הזו, היא שפכה דמעות לכל בני אדם. ואתם יודעים, יקריי האהובים עלי, כמה יקרות הן הדמעות גם היום. הן זרו עבור הרבים שאינם מאמינים. לכן היא בוכה. ויש לה לבכות במקומות רבים, כי אני והאב שלי בשמים רוצים כך. היא בוכיה כדי שבני האדם יתודעים לדמעות שלה ויראו את העל-טבעי בה, באימי הקדושה המרירה ביותר, שהייתה עם על הכבשה הזאת עמי, שהמאמינה הגדולה, הטהרה מכולן.

אבי השמים נתן לי את השמחה שניתנה לי להיות עם אימי, שאפשר לה היה לשם לנחמני. אך לבך נדקר באותו הלילה בחרב, חרב הסבל, כי לבי קשור בקרבה לליבך והוא דמם וצעק בתוך הדמעות המרות שלך. ואלה הדמעות רוצים היום להיבוש. היא מחפשת את ילדי מריה האהובים שלה, שבקיעו איתה, שסובלים איתה, ובכל מקרה - מאמינים, המאמינים.

אתם, צאני הקטנים שלי האהובים, הותר לכם לחגוג את חגו הקדוש של זבח היום על מזבח הזבח הזה, לפני שיצאתי אל הר הזיתים. תרגישו מחדש את השמחה לקבל אותי לפני ההליכה הקשה ביותר זו. לבבכם יתעלה לפני שעזבתי, לפני שהאוהל היה ריק וכל דבר נטהר. כך הסתיימו שמחותיכם. אך השמחה התהפכה לאבלו, כי הלילה אתם הולכים בדרך זו אל הר הזיתים. אתם שם לנחמתי, לנתינת נחמה גדולה. אני לא רוצה להיות לבד. אני רוצה שתהאו סביבי. למה, צאני הקטנים שלי האהובים? כי אביו חי ומעשה ביבשתכם. הוא מעשה באיתך כי אתם חיים בביתו. הוא אחד עםכם. תוכלים להעריך זאת? כל מה שעושים נעשית לפני אבי השמים. אם אתם עצוב, גם הוא עצוב. אם אתם שמחים, גם הוא מלא בשמחה.

אימי השמימית גם היא עםכם ובכם. לא עוזב אותך אף בפרקי הקשה ביותר. במיוחד אז אני נותן לכם את אמי היקרה שלי ונותנת לה לך כמתנה. אין שומרת לי דבר, כלום. הכל גם להיות שלכם, כי אתם תלמידים האהובים שלי בטריניטי.

כָּל-אֲשֶׁר לִי יִהְיוּ לָךֶם, כִּי אֹהב אוֹתָכם בַּעֵצֻמִים. לֹא תוּכְלוּ לָדַעַת, הַחֲבִיבִים שֶׁלִי, כִּי זֶה הַסּוד הקָדוֹשׁ מָלא אֵזוֹר חֻקְמָא וְגָדול, כִּי יְצוג עֲלֵיהֶם אַהבתִי הַבְּלי-תִּכְלוּת. אַהֲבוֹתִי לָךֶם וּלְכָל-אָדָם בְּרוב עוֹצְמָה. תִּשְׂאוּ אוֹתוֹ לָעָם, כַּאֲשֶׁר בָּחַרתִי אֶתְכֶם. אַתֶּם צוֹאן קְטַנָּה שֶׁלִי הַמְאוּדָף, שֶׁלא תֵפָסֵק וְרוצים לִהְיוֹת עִם-אֲנִי תָמיד. מוֹחֳלִים אַתֶּם אוֹתוֹ, בִּפְעָמִים הַזֵּה לַיְלָה. וּבִשׁוּלוֹךְ אֲנִי, צוֹאן קְטַנָּתִי הַחֲבִיבָה.

אַל תֵּפְסֻקוּ בְּמַשְׁקָעַתְכֶם לְקֹדֶשׁ, כִּי אַחַר-זֶה תוּכְלוּ לִראות עִם-אֲנִי הַכָּבוֹד הָעולָמִית. תֵּרָאוּ שׂמחת כֻלָּךְ בַּשָּׁמַים, כִּי זֶה הַאושר הגדול. לְהציל רַבִּים מִן-הַחורבן העוֹלָם, שֶׁכֵּן תֻּקְדָּמוּ. וְתִכְפְרוּ, תִּתְפַּללוּ וְתוֹזיבוּ בִּשְׂרִיד לְרועה ראשי, כִּי עומד על שפת הָאביס. לא הלך אַחֲרַי - עוֹד-לֹא!

'האזהרה' הזאת תהיה זהה להודעותי. לכן אני מבקש ממך, במיוחד ממך, מרי הקטנה האהובה שלי. הכירו את האמת וכתבו רק את המילים שמקבילות לאמת, לכל האמת. לא מילה ולא משפט אחד מהם שאני נותנת לך יקוצץ או ישתנה. זה יהיה כל האמת מכיוון שהאמת תובא לעולם על ידייך, הילד הקטן האהוב שלי. זכרו תמיד שאתם כלי קטן ותהפכו לאין. אתם תחוו כאב כמו השליח הקטן שלי כאן במלץ. אומרים תודה על הסבל שאפשר לך לשאת, כי כך אתם קשורים בצורה קרובה מאוד לגואלכם ואחראים לכל העולם. כדי שדברי האל הטרינארי יזרמו בכל העולם, אתה נושא באחריות. וכל מי שמניפול אותן המילים הוא בוזז על ידיי. האמינו שאתם הולכים אחרי השליח האהוב שלי (אן).

כמעט 8 שנים כבר סובלת ומתקנת כאן במלץ או בעיר הולדתה בגוטינגן. והיא נושאת את הסבל הזה מרצונה כי היא רוצה להציל נשמות אחרות עם צאנה הקטנה שלה, שמבקשת אותה בסבלה, שעומדת לצידה, כי אני ישו המשיח סובל בה ומעל הכל חייב לסבול את הכהנות החדשה, כי כוהני לא הלכו בדרך זו, וכלל זה הרועה הראשי בגדה אותי ומכר אותי. האם אין זאת מריר, יקרי? היכולים שלא תתקנו לו, לרועה הראשי הזה, שתתקנו ותזבחו כדי שיחזור בתשובה, שייפנה אחורה ויקרא רק את האמת? עד כה הוא לא הכיר אותי, במיוחד באסיזי. לפני כל הדתות, הוא לא ראה עצמו כאבי הרועים העליון של הכנסייה הקתולית היחידה והאמיתית. לעומת זאת, נתן אמונה לדתות האחרות וכל היה אחד בעיניו. האמונה הקתולית עם הדתות האחרות, הוא אמר, הן אחת. אין הבדל.

רועה העליון היקר, התגייר, כי אימך השמיימית בוכה דמעות מרירות עבורך, כי היא מבקשת תמיד על כסא אביו, להתגלות שלך, כי היא סובלת עבורך, כי לא רוצה שתתדרדר אל האביס, כי אתה עומד על אבי הס. עד כה הדמעות שלי היו לשווא עבורך. אך אני אשתוק ומשליחים יסבלו לי לידך כי אתה צריך להישמר. הם מתפללים תמיד עבורך ולא פוסקים בתפילה חמה. אוהב אותך כי בחרתי בך במיוחד לגרמניה, אלא גם לכל העולם. בליל זה סובלני במיוחד עבורך וצאנה הקטנה שלי סובלת לי לידך, עבורך, הרועה הראשי. הפן אחורה! פנית אחורה, כי הזמן קרב, זמן בואי, בואי השני עם אימך השמיימית היקר כאן בויגרטסבאד!

תפלל ולתקן בלילה הזה, כי כל זבחיכם וכל כפרתכם וכל תפילתכם תבואו לפרי, כי זה ליל הר המוריה, הלילה הכבד עלי. גם אתם משתתפים ביסורי הר המוריה ובלילה זו על הר המוריה.

ועתה אני רוצה לברך אתכם כולם, אנכי ישו המשיח, כי אוהב אותכם וכי רוצה להיות עמכם בטריניטי עם אם הקדושה שלי, עם כל המלאכים והקדושים, בשם האב ושל הבן ושל הרוח הקודש. אמן. תפלו, זבחו ולתקו! אני אתכם בכל יום. קראו לי! אני שם תמיד באלהות ובאנושיות. אמן.