יום שני, 25 באפריל 2011
יום שני של פסחה.
אבי השמים מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית בבית הכנסת בגטינגן דרך כלי ובתו אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. במהלך המיסה הקדושה, קבוצה בולטת של מלאכים נכנסו לבית הכנסת הזה. הם התפללוה כרועים מעל לקדש הקודשים ונעצרו לידו, הלכו ואחזרו מהאב השמים לטאבקולום ולהאם הקדושה. הם גם הגיעו למיכאל הארכנגל ולאיש האמה של אם האלוהים, יוסף. הם התקבצו מספר פעמים סביב מזבח מרים ויבקשו את האם הקדושה.
אבי השמים ישאג: אני, אבי השמים, מדבר אליכם, מאמינים יקרי לי, ביום השני של פסחה, דרך כלי רצוני, משמעתי ובעל בריתי ואן, שממלאת את רצוני לחלוטין ומדברת רק מילים שיוצאות ממני.
מאמינים יקרי לי, צאן קטנה וחבורה קטנה שלי, אני, אבי השמים, מדבר אליכם היום ביום השני של פסחה, הפסח הגדול של התחייה של בני, ישו המשיח, עם אהבה גדולה ותודה.
כן, אבי השמים מודיע לכם על סיבולתכם, על אהבתכם, על הנחתך שהביאתם לכל הגן.
לך, ילדי, החלה שוב כפרה גדולה. לא היית מרוצה ממנה בבוקר. היה לך עצב רב כי הרגשת שהבן שלי ישו המשיח סובל בשנית ביך. למה, יקירי? כי גם היום רבים מכוהנים שאינם מאמינים מצלחים את חג הקורבן הקדוש שלא כראוי, או עומדים על מזבח פופולרי וחושבים שהם מצלחים מסה קדושה של זבוח. רק שקר ומרמה, יקירי, זה. הייתי נושא את יד הזעם שלי מאז אמתמול ולא אפשר לה לרדת. ילדי עוזר לי ונמצא שם לנחם אותי, כי זעמי גדול מאוד! אתה יודע שבני ישו המשיח חווה את הבליות הגדולה של סבליו הגואליים מאז אמתמול ומאז היום. זה הסבל הקשה ביותר בכל העולם, שאני נאלץ להטיל על בני היקרי, בן האלוהים, למען גאולת כל האנושות.
וא מה סבלתי מאימי יקירתי, אמי השמימית שלך? בכמה מקומות היום היא בוכה דמעות דם על פשעי הכוהנים הרבים שאינם רוצים לחזור בתשובה.
אמתמול, ילדי, ראית כמה כוהנים נפלו לתהום. האם אוכל להיות שמח שם, כאב השמימי, ולחוות את חג הפסחא של התקוממת בני ישו המשיח בשמחת מלא? לא! זה לא אפשרי לי. השמים בוכים למרות פסחא החשובה הזאת. כמה רוצה היום לשפוך לא רק חסדים בלבבכם, אלא גם שמחות. אך אתם מלאים צער עם אנחנו וזה נכון טוב, יקירי הצאן שלי, אתם הסובליים במיוחד.
איך להכעיס אותי, האב השמיימי, ביום החגים הללו. עשיתי הכל עבורכם, בני הכוהנים היקרים שלי, הרועה הראשי היקר שלי, הרועים הראשיים והרועים היקרים שלי. מה חסדים גדולים שפרשתי עליכם ואתם דחו אותם, לא קיבלתם אותם. לעומת זאת, המשכתם לבזות ולרדוף את בני אני ישו המשיח.
התבוללות בין-דתית והקומוניון הוא עברה חמורה נגד הרוח הקדוש. וזה הסיבה שאתה כופר היום במיוחד, ילדי, עם כאב גדול. גם אני צופה בך בעצבות, כי לא רציתי להיות חייב להטיל עליך כאב כזה היום. נותן לך פעם אחר פעם כח חדש, הכח האלוהי, מכיוון שהכוח האנושי דועך אצלך וצריך לדעוך משום שיש להתגלות בכול העולם כחו של הפעלתי.
הציץ את אם היקרה ביותר כשהיא בוכה, לא רק כאם הכנסייה, אלא גם כאם ומלכת כל העולם - כל העולם! האם יכולת למדוד זאת? כל הצער רואה אותך, כל הצער חובק אותך ומחזיק בך. היא רואה את ניצחונו של בנה. היא צופה בדגל הניצחון, אך גם רואה את הרבים, במיוחד בני הכוהנים היקריים שלך, שמכעיסים אותך ביום הפסחה הללו. והם ממשיכים לבצע חטאים קשים אלה. זהו השוא של סבל הצלב של בני אני ישו המשיח. צפה בו!
מה כבר סבל על כל האנושות בשבע השנים שבהם קיבלת את ההודעות תכופות, אהובי הקטן שלי? מלאים באהבה, אנחנו, כל הגיהנום, שלחנו הודעות אלה, אמיתויות אלה, אל העולם, כן, צעקנו אל העולם מתוך תקווה לנשמות הכוהניות. אני תועה אחר נשמתם, אך לא מקבל אותן. הן ממשיכות לטווח. רבים מהם מושתלים על ידי שדים, - כהנים רבים, אבל מי משחרר אותם? הם מוכנים לשוחרר? השד ישלוט בגלל שהן לא רוצה, כי אין להם חרטה ולא רצון לעשות לי, האב הגבוה. הן מכבדות את העולם. הן מהעולם ומתגוררות בעולם ומנצלות את העולם במלאו. הכל שיש שם, הם לוקחים איתם ואני, האב השמיימי בטריניטי, אין להם מילה, ניחום, מבט, תפילה או קורבן. איפה כוהני הקרב שלי? איפה אוכל למצוא אותם?
באחוות פיו? חיפשתיה שם זמן רב מאוד. באחווה של פטרוס הקדוש? לא! גם לא שם. כמה סבלתי על נשמתן כי הם לוקחים את התקפות נגד הודעותי, רודפים אחרי שליחי ואומרים שהם שקרי ומשוער עצמי, מאשימים ומחקים אותם והמשיכים להטות אנשים, גם אחוות פיו האהובה שלי. אהובי הקטן סובל עבורם היום כי הם לא רוצים לחזור בתשובה, כי אין להם רצון לציין את חג הקרבן הקדוש שלי אחרי הרועה העליון האהוב עלי, יורשו של פטרוס, פיוס החמישי. זהו כל האמת והן מרדות נגד אמיתות אלה. למה הם פעלים נגד המיסטיקה? למה? ראו, אחוותי האהובה, את הסוד הגדול ביותר של בני, ישוע המשיח, את הקדושת הקודש של המזבח. צפו על הנבואות הרבות, הנביאים הזמנים העתיקים והחדשים. הכל זה שקרי? שכחתם הכל זאת?
כמו תלמידי האמוס, אתם הולכים עיוורים ומתעקשים בדרכים שגויות ומבזהים אותם שחיים באמיתותי במלואן, הנותנים עצמם לחלוטין לי, הטריניטי, והקרבים חייהם לי, לי וכל השמים לטובת ניחום וכפרה. צפו בדוּתִי הקטנה, שאינה דבר ואף רוצה להישאר אינה דבר, צפו ביסוריה, ביסוריה של כפירה! לפחות תרחמו עליה, ואם זה יהיה רק מעט חסד שתגלו לה, זה יהא לי ניחום קטן. וגם זאת לא עושים אתם, אחי הקרובים שלי, גם זאת לא! הבוז גדול אצלכם. שטן יעביר דלתות לבבכם. הוא יהיה קל עליכם. גאווה וקנאה נכנסו אליכם ואיפה אהבתכם לאל הטריוני?
הקרבן הקדוש שלך, המיסה, עדיין תקף, אך רק כי כך רוצה האב השמימי, ולא כי אתם רוצים זאת, כי גאווה עלייך ואתם גדולים לי מלאי קנאה. אינה קנאה חטא חמור? אינה גאווה חטא חמור? למה כל זה אצלכם? באסטרה הגדולה והחשובה הזו, רוצה לצפות בכם מלוא שמחה, ואני לא יכול. במלואה של תיאבה צופה אל לבבכם. באסתר הזה הם אמורים להיות לחלוטין שלי. אבל הם אינם עושים זאת. אתם חושבים שכם מצליח בכל העולם והדבר מספיק לכם. יש לכם הומון ואז הכל, יקרים שלי.
האם חשבת על כפרה, על לילות הכפורה? האם כפרת על הרועה הראשי? האם כפרת על כל ההנהגה הדתית? אני דורש ממך כפרות, לילות רבים של כפורה, כדי שהאשמה לא תשתקע עוד יותר! היא משתתפת חלקית בילדי. והיא מוכנה להמשיך לסבול את הסבל עבור כל החטאים שאתם מבצעים, להצילו, להובילו אלי, האב השמימי, לאמא הקדושה, אמה הקרובה ביותר, שהיא בוכה עליכם וגם צופה אליכם בתאווה כדי להציל את נשמותיכם.
האם אינך יודע שאני, האב השמימי, יכול לפעול כאלוהים הכל-יודע? הצפה בזרוע זעם! האם זה בסדר מה שקורה היום? הישתקו בלבבכם כדי לקבל את הדעת האמיתית של הרוח הקדושה, אחרת תשמעו השקר ותפיצוה. אני סובל עבורכם, לכלכם. ובני, בני האלוהים, האם לא שמתי עליו הכל - למענכם? הוא, כמנצח העולם כולו, רוצה להרים את דגל הניצחון גם עבורכם. אך אתם עדיין לא מכריזים על האמת, האמת המלאה.
עדרי קטן יקר, כן, אתם סובלים, אתם סובלים היום גם ביומו השני של הפסחא. אך זה רצוני ותרצתי. צפו בילדיכם כיצד הם הוטעו והם לא רוצים לחזור כי הסמכויות מבלבלות אותם, כי הם אינם מזהים את האמת וכי הם גם לוקחים את הדרך הנוחה יותר. אמהות רבות סובלות היום צער עבור ילדיהן, ואולם ילדים אלה ממשיכים לגרום להם כאב זה ולא חוזרים, אלא לקחו כל העונג של העולם.
ייקרים שלי, אהבתי לספר לכם משהו אחר על הפסחא - עם שמחה. אך ידעתי שכן אתם שם לנחמתי ושהותר לי לדבר עמכם על ייסורי, כי תומכים בהם, כי מראים נכונות ולא נוטשים, אלא רוצים להמשיך ולהתקדם בדרך האבנית, הדרך הקשה, ולכפר על כל בני אדם.
אני מאוד אומר תודה לכם על שעות הכפירה הרבות שלכם, על הזבחות הרבים שהמשיכתם להביא לי. גם אתך, ילדי, אומרת תודה מיוחד עבור ייסוריך. תקבל אותן, ואני אשמור עליך. אל תשכח! יש לך רבים מאוד שמאחורייך וסובלים עם סבליי ומתאחדים בסבלו של בני. אתה יכול לתנוח, לאבק ולצעוק בצער, ביסורים, אך אנא, אנא, אל תוותר, כי זה ייסוריו של בני ישוע המשיח שסובל בך, סבל הכנסייה החדשה והכהנות החדשים שבך, שאינך יכול להבין.
אני אוהבת אותכם, אוהבת אתכם ואוחזת בחיבוקי של ברכת הפסחא האבית, עם כל אהבת השמים, חסד וברכה. הישמרו, תהיו מאהבים, מברכים ונשלחים עם הגדוד הגדול של המלאכים של אם הקודש הכי יקרה והטריניטי, בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקדושה. אמן. אהבת אותי כפי שאני מביא לך את האהבה הזו, אהובי שוב ואל תעזבי! הישאר נאמנים לי ולכל השמים! אוחזת בחיבוקי של אהבה זו! אמן.