יום ראשון, 20 בפברואר 2011

שבעים ימים לפני הפסחא.

האב השמימי מדבר מילים חשובות לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית בבית הכנסת בגטינגן דרך כלי ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. במהלך המיסה הקדושה, החדר היה מואר באור זהב מבריק מלא אטמוספירה שמימית. הזרמים של חסדי האל יצאו מבית הכנסת הקדוש. המלאכים נעו מהטאבונקול אל החדר לחלוטי לכם ואני רגשתי שמקבל יותר ויותר כוח לסבול את כאבי במהלך המיסה הקדושה. הם אושרו על ידי האב השמימי כתשובה שהטיל עלי עבור בניו הכהנים, במיוחד עבור אבינו הקדוש, הרועה העליון בארץ ושליח ישו המשיח.

האב השמימי ידרוש היום: אני, האב השמימי, מדבר עכשיו בדקה זו דרך כלי רצוני, משמעתי וצנועי ובתי אן, שממש בתוך רצוני ומדברת רק מילים שיוצאות ממני.

בתי האהובה, אנחנו נותנים לך בדקה זו הודעה חשובה לי עד כדי כך שאנחנו נשלח אל העולם. הורדתי מהך את הכאבים שאליתיך במהלך כל המיסה הקדושה של הזבח לתקן עבור כהנים שלא משמעת אותי.

אתה, ילדי, שם כדי להתכפר עליהם. לא רק שהעברת את רצונך אלי לפני המיסה הקדושה של הזבח, אלא אמרת לי כן ברור שברצון לסבול הכל מאהבה, מאהבה טהרה עבורי, כרצוני והוא בהתאם לרצוני. אני מודה לך על הבטחתי זאת ונתתי את רצונך להיכנע לחלוטין.

ילדי האוהבים שלי, ילדיו האהובים של אב מהקרוב והרחוק, מאמיני ופליגרים אהובי, צאנו הקטן האהוב עלי ושוועתי הקטנה האהובה עלי, אנכי, האב השמיימי, רוצה להודיע לכם ביום ראשון ספטואגזימה דבר מיוחד מאוד כנבאואה לעולם כולו.

מאמיני היקרים, כן, תקופת הקדם-צום החלה. עליכם לחזור בתשובה ולכפר על כל חילולי השם הרבים שנעשים לי והפצעים שמגיעים מחדש לבני ישו המשיח. חמשת הפצעי שלו דמים שוב. דם ומי זרמו מצד פצעו של הכנסייה, אשר קיימת עד היום כי כך רציתי. כל כהונתי ואף רוב הכוהנים לא נתנו לי התמסרות מלאה. התמסרות מלאה משמעותה יותר, ילדי הכהנים היקרים: לתת הכל שהאב השמיימי רוצה ואם זה יקח את חייכם. אם אני רוצה זאת ואני מעוניין לקחת ממך, תראה לי את רצונך לעשות כך. אתם, שליחי, כמה גדולים אתם! אתם עומדים מעל המלאכים. אתם, שליחי, הקדושים, בידיכם בנו ישו המשיח מתגלגל בכל קורבן קודש מסעודת, כמה גדולים אתם, מברכים, נשלחים, אהובים. האם אתם מודעים היום, בזמן הזה, מה זה משמעותו לכם, ילדי הכהנים היקרים? הלא נתתי לך הכל מצד פצעו של בני ישו המשיח? לא זרמו אליכם כל דבר מאהבת, מאהבת טהרה? האם אתם לא צריכים גם להראות אהבה חוזרת לבני ישו המשיח בזמן הזה הקודש מסעודת? האם אתם לא צריכים לתת עצמכם ככוהני קורבן בגביע הקרבן של בני ישו המשיח? האם אתם, ילדי הכהנים היקרים, באמת מבצעים זאת במלואה בכל התקדשות קדושה על שולחן הקרבנות? לא!

אהובי כהן בני, שמצוי כאן וקרב את זה הקרבן הקדוש הזה בכל הכבוד והכבודה לבני אני ישוע המשיח, הוא כוהן קרבנותי האהוב. למה, בני אהובים של כהנים, תקראו ממנו, למה? הייתה גאווה? לא! הלוא לקחתי ממנו הכל שיש לו ערך ויקר לבו בכנסייה המודרנית הזאת? הלוא ניתתי להם לחוק את האיסור על ההודה? הלא זו הכנסייה המודרנית נתנה לו זה איסור ההודה ללא צדק? הִשִׁיבוּ אותו כשהיו מודים שלא עבר את סוד ההדיה? לא! זאת הייתה התגלות כל הכהונה שלי, שהייתה אחראית על האיסור הזה. הוא לא השיב! למה? כי זו הכנסייה לא ניתנה לו. בני אהובים של כהנים, בן כוהןי קיבל זה קרבנות וסבל שנים רבות. למה, בני אהובים של כהנים? כי רגש את הזכות הזאת. במשך שנים רבות הוא נתן את הקרבן הקדוש הזה של ההדיה מעבר לכל מידה בכוחי, ולא בכחו. עתה לקחתי ממנו הכל - חלק אחר חלק. צעד אחד בדרך הצלב אחרי השני הלך עם בני אני ישוע המשיח. וזה היה קשה לו.

האם לא הורשה, רעיי החביבים שלי, ללוות את שליחתי הזה? האם לא הכרתם, רעיי החביבים שלי ואתם ראש הרועים שלי, שאמתי היא זו שהמשיך לפרסם באינטרנט? אני, אביכם השמימי הקרוב ביותר בטריאדה, לא היה לי דרך אחרת עבורכם להפיץ אותן ברחבי העולם. האם צריכה שליחתי הקטנה לנסוע סביב העולם? זה היה מעיק עליהם. נתתי לה את הכוח להכריז על הודעותי אלה פעמים רבות בשקיפות מלאה - באמתי. אני, אב השמיים, לקחתי אותם ככלי שלי. היא לא יותר מכלי ודבר קטן שלי. היא פרח הפסיון הקטן שלי היום, פרח הסבל הקטן שלי. למה? כי ביום זה נאלצה לסבול סבל רב מאוד במהלך המיסה הקרבנות הקודש, לפי תוכניתי ורצוני, לכפר. היא קיבלה את כפירתה. היא התכנסה מרצון, אף על פי שהדבר היה קשה לה לא רק לשאת כאבים אלה, אלא גם שלא הורשתה להיות בבית הכנסת הזה במהלך חג המיסה הקרבנות של בני. האם זה לא היה הקרב הגדול ביותר עבורהם?

האם אינכם מבינים, אחוות החביבים שלי, שאמתי היא זו שזהו כלי. למה אתם עוקבים אחריהם? למה אתם מתעלמים מהם? למה אתם מנוגדים להם? האם לא מכירים שהרעיה רוצה בכך ושהיא הכלי הרצוני שלי, ואמתי שאני רוצה להפיץ אותן לכל העולם דרך אותה?

האם גם אתה, אחוות פטרוס הקרובה לי, עושה צניעות כמו הם, ילדי? לא! לא! ולא שוב! אתה רודף אחר בני הכהנים שלי. אתה עוקב אחרי ילדתי. אתה בוזה להם ומכשיל את רצוני, רצוני ומתכונתי. האם אני, האל העליון, אל הידע והאל השולט בטריניטי, לא בחרתי במהרה 42 אנשים כאליטה, כן, כאליטה? הם ויתרו על הכל. הם לא שאלו: "האם זה אפשרי? האם יכולתי להאמין בזאת?" אלא שהם האמינו ומילאו את רצוני. הם נתנו עצמם לחלוטין.

ואת זאת הודעתי לך, יקירי, כי היום, לפני הקדשת הזבח הקודש הזה, בחרתי אדם נוסף שגם הוא ממלא את רצוני ומתכונתי ושפרש מאחוות פיו של אחותו, בה השתתפה תמיד בכל ראשון בקדשת הזבח הקודש, היום לפי רצונה שלה, שתואם לרצוני ולתוכניותי. גם היא צריכה להיכלל בקבוצת לאן קרוס כי היא מזביחה הכל, כי היא מאמינה, כי עליה לסבל סבל קשה מאוד ולומר את כן הרצונית שלך.

י אהובי הקטן שלי, עליך לסבול הרבה למען הכנסייה המודרניסטית הזו. אני אשלח אותך צעד אחר צעד עמוק יותר לתוך סבל האהבה. אתה תסבול מאהבת - לא רק תסבול, פרחי הפשיון הקטן שלי, אלא תסבול מתוך אהבה - מתוך אהבתי אלי. בשבוע שעבר הטלתי עליך קורבנות רבים. קורבן אחר קורבן הביאת למעני. לא שאלת: "אבי השמים, למה אתה נוטל גם זה ממני?" - לא! התמודדת עם הכל. הציטטת אל אבי השמים וברכת תמיד אתכן לי, האלהים העליון בטריניטי, אביך בשמיים. דיברתי עמך כל לילה והייתי איתך. כשהגיעו הפחדות והרצחת להיכנע, צפיתי אל לבך ונתתי לך את כוחי האלוהי. כל לילה הייתי איתך. לא נכשלת - בכלל. אני אוהב אותך כי תמיד הציטטת אלי, לצער בנו, והיות מוכן להמשיך לקבל את הסבל שאנחנו מאפשרים. לא מכוחך. ראית את כוחך האנושי בחוסר יכולת. אך התבטחת בכוחותי והקבלת אותם ממני, אדוניך האלוהי ורביך, אביך האהוב בשמיים.

האל תעשו גם אתכם, אהובי שלי, אליהם מגלה לך את הסבל הזה, לתת אחריו לאהובנו הכהן בבכורתו הקדושה, בארוחת הקרב? האל תעשו גם אתכם, כוהנים אהובים, לחגוג את בכורתי הקדוש בקרב - זה התעלום הגדול הזה? האם אינך מאמין במיסטיקה? למה לא עושים מיסטיקה? למה לא? מה מניע אותך? אומר לך, אהובי שלי, הדגם, רועה העליון שלכם, ראש הכנסייה הקתולית. הוא מבצע חגיגת ארוחה במקום לחוג את בכורתי הקדושה הציבורית, ציבורית.

רֵעַ שָׂרוּף רוֹעֶה הַגְּדוֹל, הֲלוֹא תַּעֲשֶׂה אֶת זֶה לְמַעַן? הֲלאָז כִּי גַם זוֹ עוֹד יָתוֹם שֵׁלִי קִידֵּשׁךָ בַּיוֹם הַזֶּה. הִיא מְקַדֶּשֶׁת לְךָ וְהוֹצִיאָה כָל זְבָחִים לְפָנֶיךָ, שֶׁתֵּשׁוּב וְאַל תִּפֹּל בַּמְעָרָה הָעוֹלָם, בָּאוֵשׁ הָעוֹלָם. הִיא מִתְפַּלֶּל וּבוֹקֶחֶת לְךָ עַל כִּסְאִי, וּבוֹקֵחַה אֶת כָּל הַמַּלְאָכִים וְאִם הָאוֹר. הִיא מִתְפַּלֶּל לְרוֹאשׁ הָעֵקֶב, הַקָּדוֹשׁ הַיָחִיד, הַכָּתוֹלִיקִי וְהָאַפּוֹסְטוֹלוֹת. הַכְּנֵסִיָּה בַּמּוֹדֶרְנִיזְם וְנוֹבֶלֶת יוֹתֵר מִיוֹתֵר. אֵינָהּ מְקַיֶּמֶת חֲפָצִי וּמוֹשׁיבָה הַזְבָחַת הַקְדוֹשָׁה הַטְרֵידֶנְטִינִית, אֱלָא מוֹשׁיבָה סעודָה, סעודַת הַפּרוֹטֶסְטַנטִים. דִבְרַי לַמַחֲלוֹקֵת, דִבְרֵי בְנִי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, נֶאֱלְחוּ. אֲמוֹר מַה שֶׁדִיבְרַי לַמַחֲלוֹקֵת בָּאֱמֶת? לא! הוּא נִצְבָּע, נִצְבָּע מוֹדֶרְנִיזְם. הוּא מוֹשׁיב סעודַת פּרוֹטֶסְטַנטִים עַל שֻׁלְחָן טָחוֹן וּמְכַזֵּב שֶׁהַזְבָחַת הַקְדוֹשָׁה הַטְרֵידֶנְטִינִית תֻּקָּד בְּכָל הַכְּנוֹסִיּוֹת. מוֹטוּ פְרוֹפְּרִיוֹ נֶאֱמַר אֲבָל לֹא נֵחָם. לא! יוּכַל לְהַזְמִין וְלוֹא לְחַיּוֹת.

זה אֵינוֹ דַי, רֵעַ שָׂרוּף רוֹעֶה הַגְּדוֹל. הֲלוֹא בָחַרְתִּיךָ, מִנְתַּכְתִּךָ? הֲלאָז כִּי גַם קָנוֹה נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּמֵאד. הֲלוֹא רָחַצְתִּים בְּדָמוֹ יָקָר לִי? הֲלאָז כִּי גַם תָּעַדְתִּיךָ, אֶת מוֹטֵב שֶׁהָיוּ לָךְ קָשֶׁה. הֲלוֹא בָחַרְתִּיךָ כְּשֶׁהָיִיתָ סוֹבֵב עַל יְדֵי חוֹרוֹן, רָע? הֲלאָז כִּי גַם תָּמַכְתִּיךָ אָז. שַׂמתָּ דִיפְלוֹמַטְיָה בָרֵאשׁוֹנָה. הַלְאוֹ יָשָׁר, רֵעַ שָׂרוּף רוֹעֶה הַגְּדוֹל? אֲבָא בַּשָּׁמַיִם בַּתְּרוּאוֹת הַזֶּה לֵידַע אֶת אֱמוּנָתוֹ. הוּא מְכַרֵךְ וּבָחֲנוֹת, הַלְאוֹ כָּל הָאֱמֻנָה שֶׁאתָּה מְקַדִים וּמוֹשִיב?

האם אפשר, רעייתי העליונה והקדושה, שעתה אתה רוצה להיות מוכן לקרוא לאסוף את הקהילה הבין-דתית באוקטובר ולהכריז על מה שאומר נגד האמונה הקתולית? אני אומרת לך, יש רק כנסייה אחת, קדושה, קתולית ואפוסטלית ולו לא תהיה אלוהים זרים לצידי. והרי אתה עשה זאת והוא רוצה להמשיך לעשות זאת. גם הקודם שלך נהג כך. האם הפצעים של בני יקר לי ישו המשיח לא התרחבו עוד יותר ודמו שלו לא זרם על מזבח הזבח עבורך, עבורך, ילדי הכהן היקרי והרעיית העליונה? גם היום אני אשטף את נשמתך בדמי. למה? כי קטנטוני שלי מבקש לך על כסאי.

האם לא יכולתי לבחור את שליחי עצמי? צריכים להיות מוכרים על ידי הכנסייה המודרניסטית הזו? צריך לבדוק את דברי ואת מעשיותי? האם ניתן לבדוק אותי, אני, האב היקרי ביותר, החכם והכל-ידוע והכול יכול בטריניטי - האם ניתן לבדוק אותו? לא! זה לא אפשרי, ילדי יקרים. אם בחרתי אדם ככלי שלי, עליך לשמור לי, לי, האלוהים הגבוה ביותר, כי זה שוכן בשפלות.

תודה, רעייתי היקרי השלושה. בקהילת השלשה אתם חידשו את ההקדשת מריאנגרטן שלכם בפעם השישית ב-18 בפברואר. למה עשיתם זאת? למה התירו לכם להיות נטועים על ידי אמי הקרובה, הכלה של הרוח הקודש? כי היא בחרה בכם. ואל מה בחרה אתכם? כדי להציל את תנועת שונשטאט הזאת מהמודרניזם שאותה עדיין מתפרסמת. הם עוד משתמשים בהקדשת קומוניון ידיים היום. האם זה יכול להיות נכון? לא! צריך להתכנס לפני האלוהים הגבוה ביותר בטריניטי ולקבל כקיבול פיו את הטוב הקודש הזה, ישו המשיח, באלוהיות ובאנושות שלו? האם אין אפשרות לכם להבין זאת, תנועת שונשטאט היקרי שלי? כמה שנים גירשתם את קטנטוני. היום אתם יודעים שהוא באמת ושהוא רוצה להציל את תנועת שונשטאט הזאת מהמודרניזם הקרול שהגיע גם אליכם.

ואתם אחי הקרובים שלי, האחווה הפיה, לא בחרתי אתכם? אין לך מייסד קודש שקדם לכם באמת? הוליך עצמו להיות מושלף מהכנסייה המודרנית מרצונו החופשי? למה? כי הכיר את האמת, והוא עומד על אמת זו - עד היום. הוא קדוש גדול בשמים. תוכלו לקרא לו. ואין ברצוני שתתמידו לחגוג את המסה הקרבנית הקדושה לאחר 1962, אלא לפי רועי העליון האהוב עלי פיו החמישי, כמו שעשה בנו הכהן האהוב שלי כאן במסה הקרבנית הקדושה הזאת ומציין אותה שוב ושוב. למה לא מכירים את אמתי? היכולתם כבר קראתם הודעות רבות? יודע מה נראה בלבבכם. ואני יודע גם שאצל חלקכם נכנסה הגאווה, הקנאה להכיר בשליחתי כשליח אמיתי ולהתלוות אחריה כי היא שלי ורק מוכרחת את דברי וממשת רצוני.

אני לקח אותה לחלוטין אל רצוני כפרג מיניאטורי. כאביב של ענוה, היא ניטעה את אמי הקדושה בגן מריה שלה. ומי עוד היא השתילה? בני הכמורה האהוב עלי כסוסנה של טהרה. כך רצה שתהא לו בגינה המרית שלו. ואתה בתי האהבה קתרינה? - כפרח שמש. הוא צריך לזרוח כמו השמש. זה להעביר אמונה בשמחה ובאהבה ולשדה הקרינת שלי. ובתי הקטנה דורותיאה, שאחר כך ניטעה בעצמה? האם לא בחרה בה אם הנעלה כוורד, ורוזת אהבה ורוזת סבל? אהבה, סבל והצלב שייכים יחדיו. היא הכירה זאת. ויש לה לעבור רבים מסבלים. אנחנו נמשיך לשפץ אותם על ידי אמי הקרובה שלי, כי כך רציתי. קבוצתך הארבעה הולכת בדרך הקדושה. ואותה דרך קדושים היא מוקצבת ומוכרת לי. ואתם ממשיכים ללכת בדרכי בהקרבה מלאה ובאהבת כוח אלוהי שלי. אתם תסבלו הכל עבור הכנסייה החדשה, שאני רוצה שבני ייסורו בה, בתי הקטנה אן - הוא רצה לסבל מחדש. זה יהיה קשה לך, בתי האהבה. את ידעת זאת, אך רק באהבת האלוהים תוכל לעמוד בו. המשיך לתת עצמך לחלוטין ותהי פרח הסבל שלי, כפי שברצוני.

כן, יקרי עלי, דרך זו קשה ואבן לכל מי שרוצה ללכת אחרי בני ישו המשיח. אין שם קנאה. אין גאווה, רק ענווה, התמסרות מלאה ונאמנות. האם לא מחדש צאן קטני שלי את הברית הנאמנות שוב ושוב ומעדכן אותה יומית בהקרבה מלאה? אינו זה קשה להם לומר כן פעמים רבות, במיוחד לסבל, לדחייה, לרדיפה, לזניחה?

גם אתם, יקרי עלי, ביצעו זאת ואחריהם ולא תהיו גאים, אלא הלכו בדרך זו בענווה כפי שברצוני מההתחלה, במיוחד ממך, אחוות פיוס האהבה שלי.

אתם, אחוות פייטר היקרה שלי, התנגדתי לי עם לא ברגע המכריע. אתם נפרדו מאחווה זו שלי והלכתם בדרך הקלה יותר, ואתם עדיין הלכים בדרך קלה היום, חלק ממנה הוא מודרניזם. כפי שאתם יודעים, המודרניזם הוא חטא חמור. אני מבקש מכם, אל תמשיכו בנתיב זה של חטא, אלא סלחו, התחרטו ואהבו אחד את השני בבצרות. רק בבצרות תוכל לעשות זאת. ויעדכם לא יושג בעוד זמן בויגראצבאד, המקום הנבחר שלי, מקום אימי הקדושה, אם תמשיכו בנתיב זה. למה אתם לא באים אלי בלבי האוהב והמסלח? כמה פצעי עדיין דמים סביבך. הזמן הסקריפיציאלי שאתם חוגגים הוא תקף, כן, אבל אין שם משהו מיוחד בזמנ זה של הקרבן, namely מיסטיקה, התפילה העמוקה? זו חייה באנשים שאחרי בני ישוע המשיח. הזמן הפנימי הזה, עומק ההתפלה, האמונה העמוקה היא צורך לכם. רק אתכם בחכמה - רק אתכם? אתם בחכמה ובאמת המלאה של אמיתות כפי שאמרתם? האין ילדי לא באמת? כן, עליכם להכיר זאת, יקירי, בבצרות וטוהר.

התבונן על אמי היקרה, הכלה של הרוח הקדושה, תוכל לתת לך את ההכרת המלאה אם תשליך את גאוותך ותסגיר עצמך בשפלות לב לב בנו ישוע המשיח ואימי השמימית. רק אז, כאשר תחיי התקווה השלמה, לא רק באמצעות מוחך אלא גם ביטוי ציבורי של נפשך הפנימה העמוקה, שקטך. זה מה שאני מחכה לו, אחיו היקרים שלי. ואני מתגעגע אליהם מזמן רב. בתי הקטנה תכפר עליכם אף היא. ותתפלל ותתחנן על כסאי שתחרתו. אתה לא יכול לעקוב אחר הרועה העליון הזה ולומר שהכנסייה הקדושה, קתולית זו עדיין שוכנת באמת. לא, יקרותי, אני חייב להקים אותם מחדש בבנו ישוע המשיח, שיסבול את הסבל הגדול והקרן של הכנסייה החדשה בלבב בתי.

ילדי היקרי, התמשך בשושלת קודמיך מריה זיילר. היא חייתה ההתקווה השלמה וניתנה לי מכל ליבה, כל מה שהיה לה קשה. היא מעולם לא אמרה לי לא. המשיכו לעשות זאת, כי תתחזקו על ידי האב השמיימי ולא תשכחו לעולם. אני רוצה שזה יהיה כך, לא בגלל שאתה רוצים את זה וגם בגלל שהכוח האנושי שלך, אלא בגלל שהוא בחוקתי.

ואכה ברכתיך עכשיו בעזרת האלוהית בטריניטי, עם אימי השמימית הקדושה יוסף, כל המלאכים והקדושים בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקדושה. אמין. תעשה את האהבה ותישאר נאמן לי בברית האהבה! אמין.