הודעות לאנה במלאץ/גטינגן, גרמניה

 

יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית בגטינגן בבית הכנסת דרך כלי וילדה שלו אן.

 

בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. כאן היו כבר עדרות גדולות של מלאכים בכנסייה זו בגטינגן. הם התאספו סביב הטבקול, המזבח, זר העדון, הפיאטה, ישו הרחמים, מיכאל הארכנגל ובעיקר מריה הקדושה וגם יוסף הקדוש. יותר ועוד אנשים נכנסים. (אן מדברת בכאבה של כפרה. היא לא יכולה לעמוד ישר. הכאב בלתי נסבל. צריך לתמוך בה כדי שתוכל לקבל את ההודעה ברך).

זה התנגדותו, אבי השמים האהוב, אנחנו סומכים עליך. נתת לי מתנת הכפרה. אתה יכול ללקוח אותה ממני בכל רגע, כי הודעתך צריכה לצאת לעולם כפי שאמרת. אני מקשיב רק לרצונותיך ולא לרצוני, ולמתכונתו ולא למתכונתי.

האב השמימי ידבר: אנחנו, האב השמיים, מדברים עתה בדקה זו דרך כלי רצון, שומע פקודות וצנוע שלי ובתי אן. היא כוללת ברצוני ואינה חוזרת על דברים אלא את מילותי.

ילדי האהובים והבנות של אב, יכול להיות דמיונה של כלי זה שמגבשת הודעות אלה בעצמה והיא נביאה עצמית? לא, ילדתי! קראו את ההודעות! אנחנו, האב השמיים, המביאים הודעות לעולם, כן צועקים לעולם, כי כך הרבה כוהנים וסמכויות של הכנסייה הזאת אינם רוצים לחזור בתשובה, סמכויות הכנסייה המודרנית.

ראשי הרועים שלי, גם רועי שלי, ואף האב הקדוש על הארץ, נציגי, שוכבים במודרניזם. הוא המודרניסט הגדול ביותר. אני חייב לאמר זאת כך, ילדי. זה קשה מאוד לי, כי אנכי מינהתי את האב הקדוש הזה, הנציג על הארץ, בקונקלאווה. בני, ישוע המשיח היה נוכח ובחר באב הקדוש הזה. אנכי, אב השמים, נתתי לו כל המידות, אבל הוא לא השתמש בהן. פעם אחר פעם שלחתי אליו הודעות, והוא יודע על רצוני ותכנוני. אך הוא איננו משמע לי, אלא למוסדיים. כמה מר זה לי, אב השמים, לראות את האב הקדוש הזה מתקרב יותר ויותר לתהום, - התהום הנצחית.

אנכי, האל שומע, אלוהים השלישות, יכול לקחת אותו מהארץ ברגע. אני לא רוצה זאת עדיין. אנכי עומד לפני דלת לבו ומאבק להיכנס. עד כה הוא לא נתן לי את הרשות הזאת.

עתה, אני קופץ. אני רוצה להגיד מילים מעטות על מוניקה הקטנה שלי. מוניקה הייתה גם נבחרת להיות עםכם וללכת עמכם בדרך החשובה הזאת כדי למלא את תוכניותי השורפות-עולם.

ילדי, כמה מר היה לי כשמוניקה הקטנה שלי לא מילאה עוד את רצוני. היא צפה בבעיותיה ולא בי. היא שמעה לכל הגברים שהסיטו אותה מתוכניותי הנצחיים, מתוכניתי העולמית. היא הייתה חלק מהתוכנית הזאת, מוניקה הקטנה שלי. כמה מר יש בלבי עבורך, יקירה מוניקה. כמה סבלה מוניקה הקטנתי על מנת שתוכל להיות עםכם ואת כל משפחתך, במיוחד בעלה שסובל מאלכוהוליזם במשך 40 שנה. כמה הוא עינה אותך, אהבתי מוניקה, וכמה רציתי לשחרר אותך ממנו. האם לא היית אמונה בי, באומצתי ובדעתי? לא! אתה צפה ברצונותיך.

שוב שבוע שעבר נתת לך סיכוי אחרון. אמא שלך, שהייתה מניעה אותך מהמסה הקדושה האמיתית והבלעדייה של זבח, ביקרת אותה. כמה מר היה לי. היא הסיטה אותך מן הדרך האמתית, אך אתה רצתה לבקר אותה. זה היה רצונך, ולא רצוני. האם לא הרגשתי שכל קרובי משפחתך מסיטים אותך מאמיתתי - במיוחד בעלה?

שוב ושוב הצבתי עצמי בפתח לבבך. אך אתה לא נתתה לי כניסה. אתה צפתה באלו שהסיתו אותך מן האמת שלי. ואכשיו, מוניקה הקטנה שלי, אינך יכולה עוד למלא תוכניותי הזאת.

אבל אני אשמור עליך! אביך השמיימי ישמור עליך מהתהום הנצחית, אחרת היית נופלת לשטן, כי כוחות שטניים סובבים אתך. תרגיש זאת, כי עתה אין לך עוד ההגנה שהייתה לך קודם לכן דרך מסתי הקרבן שלי בכנסייה הביתית שלי בגוטינגן. אין לך יותר הגנה מלאה. ואת צריך להציל את כל בני משפחתך מהחורבן הנצחי. ידעת הכל, אך לא מילאת את רצוני. לכן היה עלי להוציא אותך ממסתי הקרבן הזה קדוש כאן. את מביאה המודרניסטית למסתי הקרבן שלי הקדושה. ואני לא רוצה זאת.

לך להתוודה בכבוד Find לחרטה עמוקה על מה שפעלת נגדי. זרקתי עליך מתנות במשך זמן רב מאוד. חווית את האמתות שלי במקור, אבל לא הכרתם אותן, - כל המתנות הללו!

עתה דאג לעצמך השטן ימשיך לנסות לסוטת אותך מהאמת, אך עתה את ידוע שאת צריכה להילחם בעבור עצמך ולא עם קבוצה קטנה שלי, עם כבשי הקטנים שלי, אבל עתה את עומדת בודדת. כל אחד רוצה להרחק אותך. תרגיש זאת. הראה לי שוב חרטה וחרטה עמוקה. אני אוהב אותך מנצח. אמן.

ואתה, יקרי האמונים שלי, ילדי אביקרובים ורחוקים, צאנני הקטן שלי, צאנני הקטן שלי, כל אלה שמקיים את רצוני וצמאתי, אותם ילדים אקריא עכשיו, אקרא להם למלחמה, כי המלחמה תהיה גדולה. הכנסייה האחת, קתולית ואפוסטלית שלי, תשותף כעת. במשך זמן רב היא הייתה בחלק זה. אין לה הגנה משום שהיא מתענגת על מודרניזם. כבר הפרדתי רבים מכהנים כי אתם כפרו הרבה במקומי החסד בויגראצבאד, כי הלכתם ביומי הכפירה שלי וביומם ביקרתם בלילות הכפירתי שלי. כמה כפירה עברה על לבבך. תודה מכל לב, צאנני הקטן שלי, משמים כולו. אוהב אותך ללא גבול.

ילד קטן, האם אתה רוצה להמשיך לכפר לי, אביקרוב השמיימי, אף על פי שאתה חייב לסבול כאבים גדולים מאוד, כי בני ישו המשיח רוצים לסבל הכהנות החדש והכנסייה החדשה בך? זה הסבל הגדול והוא הכאבים הגדולים שאתה סובל. האם אתה רוצה להמשיך לשמור על עצמך לרשותי?

כן, אביקרוב השמיימי, אני! תן לי כוח זה, כי בכחי אנוכי בסוף. (אנה בוכה.) חסר-כוחות צריך לראות כמה מתרחקים ממך וזה מכאיב אותי מאוד. עזור לי להמשיך לקיים את רצונותך ורצונך.

האב השמים ממשיך: צאן קטן יקר, יש לי איתכם תוכנית מיוחדת גדולה מחודשת. זה על-ידי הצלב שלי, אתה שומע? הצלב שלי, אנכי מדגיש. בראתי אותו להיות עם כוחי. ואחד יכול לנסות להשמידו בלילה אחד, אך לא יעבוד, כי אני משל על צלב הזרע הזה.

משפחתי שאבחרתי, משפחת ריסט, ת�שיך לטפל ולגדל את המקום הזה. זה יתאים לי לחלוטין ואתי התוכנית שלי. הם אמרו כן מרצון. גילית זאת הבוקר, ילדי הקטן, בטלפון. אני מודה לך על ניסיון להגיע למשפחה זו שוב ושוב. אתה סיפרת להם הכל. ועכשיו מתחילה שם המלחמה. רבים אויבים יופיעו להשמיד מקום התפילה הזה. אך הם לא יצליחו. אין אני מגלה עוד את הסוד שלי לכל האנשים. הרבה דברים יחלו שם שאין יכולת להבינם היום. זכור תמיד, זה אנכי משל שם, ולא הכנסייה המודרנית, ולא השלטון שבא מודרניות. אני האלוהים השליט, יודע-כל, ויכול-הכל, האחד והאמיץ, אב השמים, שמור על המקום הזה לחלוטין. כל מי שעושה נגד הודעותי אלה, לא מכיר אותן ולא מאמין בהן, יש להימנע ממקומות אלו. כולם יודעו את הודעותי, כולם המבקרים במקום התפילה הזה. אני מחזיק תוכנית גדולה מאוד עם המקום הזה.

כספך שלכם הוא שלי. הם לא שייכים לך יותר, כי אתם נתתם לי הכל, כי רציתי לעבוד איתן. והזמן עתה. אין דבר שייך לך, ילדי האהובים שלי. כל זה כספי שאתם מחזיקים בו. ואני, אנוכי, אב הכול בתריסוף, משליט עליו. זכרו זאת! אתם נתתם לי אותו והאודתי לכך. תודה לכם, ילדי האהובים שלי הקטנים, שאתם עקבתם אחר כל רצוני ולא ויתרתם גם כשהדבר היה קשה יותר ויותר, כך עד גולגותא. בקרוב אתם תקבלו את הפסגה.

עוד תסבלו ותשתתפו בסבלו של בני, ילדי האהובים הקטנים שלי. אל תשכחו, כי צאן קטן שלכם ילווה אותך בדרך ויתמוך בכם בכל אהבה, סבלנות ורכות.

אני אוהב אתכם וממשיך לתת לכם הכוח למלא את רצוני ותוכניותי. אין דבר אחר שאני רוצה ממך. הישארו אמיצים והראו לי עתה את קשיחותכם!

צרו קבוצת תפילה, שתיקרא "אואזיס של אהבה ושלום". שם באותו צלב דשא זה יקרה, אם התנאים המטאורולוגיים מאפשרים זאת. אחרת, רצוני שזה יהיה בבתיכם. רק אז אתם תהיו אמיצים. נעלו את עצמכם בקדושת הקרבן היומי בשעה 10:00 בבוקר. נא גם להכליל את עצמכם בתפילה לפני הכנסייה הזו בגטינגן מ-7 בערב עד 8 בערב.

תודה על הנסיעה הביתה וההשתתפות במשך 5½ שעות. הפשטתי עליכם את הגנתי. המלאכים שלי מייקל ובפרט אמי השמימית וישו סנט ג'וזף ליווה אותכם וכולנו נשמרת מכולם. בדיוק לאחר 5½ שעות, אתם הגעתם לעיר הולדתו שלך גטינגן בשבת האחרונה. תודה על כל הקשיים שעברתי לפני ואחרי.

אוהב אותך! האמין ובטח יותר ויותר עמוקות בהמשגתי ובפרט בנבואתי, שאיתם דיברתי איתך היום בכוח אלוהי. לא תסמך על כוחותיך האנושיים אלא צפה רק את האלוהים. אנכי נותן לך אם תשאלו.

ועתה רוצה להברך, להגן, לאהב ולשלוח אותך בכח אלוהי, בכח השלישי, בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמן. תאחזי, ילדי היקרי! עוד יש לך לסבל הרבה, אך רק בכח אלוהי.

מקורות:

➥ anne-botschaften.de

➥ AnneBotschaften.JimdoSite.com

הטקסט באתר זה תורגם באופן אוטומטי. אנא סלח על שגיאות והפניה לתרגום האנגלי