יקרותי, באו כלכם אל לבי הנאה ביותר שלי. אני רוצה להחזיר אתכם לחיים. הזריקו עלי את כולם צערי. אני עמכם בכל יום. אני רוצה להוביל אותך עמוק יותר אל האלוהות בימים אלה. כאן מקומך למנוחה. כאן תקבלו חסדים מיוחדים. ….
ישוע הוא ישוע של חירות כלם יצוריי שאני נתתי להם אישיות. בזה האינדיבידואליות כולם שונים. אני מכיר את כל היצורים ואני קורא לכלם בשמם. הם מושכים עם סימני, הסמל של הצלב. בכך תזההו את בחירי כאשר הם הלכו בדרכי של הצלב, של רדיפה, של עוינות ושל לעג. אתה בירושה שלי. ישנאו אותם בגללי. יהיו מסוגלים לעמוד באהבתי עד הסוף כי הם עומדים בכוח אלוהי. האם גם אתה נותן את חייך לי, ישועך? האם אתה מוכן? אני רק רוצה את הכוננות שלך. ... לא תוכל להבין זאת, כי אתה מנסה להבין עם שכלך ולצדק אותו. אני אומר לך, ההבנה האנושית שלך לא תהיה מספיקה. ... תשוקתכם צריכה להיות גדולה כל כך שלא יהיו ברשויות רגשות משלה אלא להציל אנשים. הכל אחר זה אין ערך עבורך. זו היא גמולך.
יקרותי, תאיר את אור הזה עליכם, כי אמי היא הכלה של רוח הקודש שלי. הרוח הקדושה, רוחי, נשפכת על כלכם בעת זה. התרחקו ורגשו את האהבה האלוהית. אהבתי מעבר-טבעית, משום שזה בלי גבולות. אני תחילתך וסופך, אלף ואות. האמינו ותקוו באלוהיות זו.
אתם בחירי שלי ותהיו מסוגלים לסבול. ללא סבל לא תהיה קדושים. בלי כאבים לא תהייה שמח, כי זה אהבת צער. נפלו לזרועות אבי. מי שכן אותי וממשיך אחרי, בו אנחנו חיים ועובדים בו, אז אין בדידות האנושה.