יום ראשון, 30 בדצמבר 2012

יום ראשון בעשרת ימי חג המולד.

האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית של פיוס החמישי בכנסייה הבית בגטינגן דרך כליו ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. היום, שוב, הורדות מלאכים בולטים נכנסו לכנסייה הקדושה הזאת בגטינגן. הם סגדו את הסקרמנט המובחר בכניעה וציפה. הטאברנקל היה מכותר במלאכים, בעיקר מזבח מריה. היום חוגגים את עשרת ימי חג המולד.

האב השמימי אומר: אנוכי האב השמימי, אדבר שוב היום אליכם ילדיי היקרים דרך כליי הנכון, הכנוע והענווה ובתי אן. היא לחלוטין ברצוני ומדברת רק מילים שאינן ממני, אותן היא חוזרת עליהן.

ילדיי היקרים אביים, צאנכם הקטנים היקרים, מאמיני ואתכם המאמינים שמגלים את הסקרמנט המובחר של בני היום עדיין. באתי אליכם ביום ראשון הזה דרך בני, ישו הקטן שאתה סוגדים לו בערבוב. ראו כיצד הוא קודם לכם בבצע, כי כבר בערבות זו הוא התקרר והעביר את צרות האנושות. אתכם היקרים, הכרתם לפני קדושה זו.

היקרים שלי, גם אתכן מכרתם לפני הצלב הקדש שלי בהרולדסבאך איתי, כי אנוכי ביכן ואתכנו בי. אתכם מאמינים ואתכן העידתי על אמונתכם בכך שקבלתם לא רק שעשועות השמים אלא גם, באהבה, צרות. כלכם הניחתם תחת הצלב, תחת זה צלב החסד, ולא סרבתם לחסדיי אלא קבלתם אותן.

וא עתה היקרים שלי, הכומר הזה שיהיה וכוהני, הודיע על איסור כניסה למקום חסד זה בהרולדסבאך פעם נוספת.

אתכם שלושתכם, צאנצ'י הקטנים והמאוחבים שלי, קיבלתם את הצלב הזה מרצוניכם. נודע לכם זאת אתמול ואתה שמחים השמתם אותו במנורת בנו, הישוע הקטן. פעם נוספת, מרצונכם, התכנסתם תחת הצלב ואמרתם שאם זה ישוע הקטן לא מצא מקלט אז, היום גם המושיע ירגיש את הדחייה הזאת בכל העולם. הוא אינו נקבלת היום אף על פי שהוא מודחה, אלא גורש מכנסייתו, ממקומו החן, שהפך למקום חנה של אם שלו, כי שם הופיעה מריה הקדושה, האם והמלכה הניצחון, וגם המלכה השושנים, כפי שהיא נוהגת לשבח שם. המלאכים סגדו לקודש הקודשים. הם הלכו אחרי האמא הקרובה הבתולה. הילדים הקטנים שם צפו בישוע התינוק. הם הציצו באימה הקדושה ביותר בכל כבודם ונדחו שם כי זה היה פנטזיה.

ואתה, יקריי, מה נראה היום במקום החן הזה הרולדסבאך? אני עדיין מודחה בישוע הקרוב שלי שזה הופיע שם ואף בכה דמעות אהבה שם. הוא נעול בארון כך שלא יכו עוד יותר, יקריי. האם אתם מבינים זאת? האם אתם ממש מבינים ומאשרים זה?

ואתה, יקריי, אני הובלתי שם את אם לי לבכות בדמעות נראיות והרבה מהעולים ראו דמעות אלה ואף הקטן שלי טעם אותן, כי אלו היו דמעות האמא הקדושה ביותר שאתכם, מאמיניי המאוחבים שלי, עדיין משבחים היום. ומה נעשה לאימה הקרובה הזו בבית העולים? הם הוצאו מכיוון שהם חסמו את הדרך, כי זה המיסטיקה אינה יכולה להיות מוכרת. אסור מהרמת הכתר.

היא אינה הבתולה הקדושה מרים, לא, היא חייה ביןכם ואיננה הוכרה. היא גורשה אף על פי שהייתה נושאת את בן האלוהים בתוכה. אין נתנו לה מלון להביא את ילד ישו, המושיע, לעולם. זה היה צריך לקרות באורווה, יקרי לי. אני רוצה לשים לב לכם לזה הצנעה הגדולה כי הבן האדם קדים בכל באהבה ובצנע במיוחד. הוא הפך עצמו קטן לפני האב הקדוש הגדול ביותר בשלישות, בפניי, יקרי לי.

אני אוהב אתכם מאוד כי התמידתם ועמדתם תחת הצלב. ידעתם שצריך לקבל את הצלב. היו רבים מכם שהסכימו ל'כן אבינו' ברצון ובענוה: "כן אבינו, הכל שאיתי מקבלת מאידך ברכות."

וזה היה חג המולד והרך ישו עתה גם אצלכם באורווה. הוא מפריש את זרועותיו הקטנות אליכם, כי הוא רוצה לחבק אותכם, כי אתם ניחמתם אותו. היום אתם מנחמים גם אותי, האב השמיימי, כי קרבתי את בני. שלחתי אותו לעולם לפדואתכם כלכם.

בחרתי את הכהנים שלי ושלחתיהם גם הם לעולם. רציתי לנתק אותם מתאוות העולם כך שיהיו לכוהני קורבן אמיתיים. ואינם אמרו כן לקרבן. הפכו לכוהני עולם ופרשו את בגד הקדש שלהם. אמרו לא לכל הקרבנות. פעמים רבות אזהרתי אותם לקבל את הקרבנות ולעשות תפילה קדושה של קרבן בטקס הטרידנטיני לפי פיוס החמישי, כי זו התפילה הקדושה של הקורבן כבר הוכרה, כלומר אין לשנות אותה. לא צריך להשתנה דבר, ואינם השתנו במהירות רבה. אנשים נבהלו ונסחפו במודרניזם, וגם היום הכוהנים האלה שמעלים פניי ממשיכים לסחוף את המאמינים הללו, בעיקר את אבי הקדוש שאותו בחרתי.

לא הודה באמונתי ולא עד עליה לפני אחרים מאמיני. לא, הוא אף נכנס למסגד, יקרי לי. האם זה יכול להיות אמת? האם זה יכול להיות אמת כאשר אב הקדוש שאותו בחרתי נושא את הקוראן? האם עדיין תואם זאת לאמיתה, כי עם זאת הוא דוחה את התנ"ך ואומר, "זה הקוראן קודש. האמינו בו." כך הביע זה. בכך גם דחה את התנ"ך באותה העת, שכן אין ניתן לשרת שני אדונים, האב השמיימי בטריניטי ואללה, האל המוערך. ובנוסף הוא קיבל כל הדתות והזמין אותם לחגיגת יובל.

היה זה נכון, אהבתי? אוהבים יקרים, עליכם עוד לfollow him היום, או אתם follow Me, האל הטרינארי, האב השמימי, שמאהב אותכם כל אחד ואחד ושהוא רוצה למשוך אתכם אליו דרך הצלב שלך. אתם מאוהבים מהקדמות והנושא את הצלב, הצלב שנטל על עצמו ועוד היום בשבת זו, באוקטבה של חג המולד, אומרים 'כן אבי' הרצוי שמאהב לשמוע פעמים אחר פעמים. כך אתם מעידים על אמונתכם היחידה האמיתית הקתולית והאפוסטולי.

למה עוד רבים דוחים את האמונה הזו היום, אוהבי? כי זה לא נוח. הדרך האחרת היא פשוטה וקלה. אני יכול לעשות הכל שמאהב. חטא אחר חטא מצטבר, אך החטא כבר לא נחשב לחטא אלא לאמת. אני רשאי לעשות זאת, אני רשאי ליהנות מכל דבר. מותר לי לאהוב את העולם. אני יכול להידבק בו ואף לדחות את האב השמימי בטריניטי בבנו ישוע המשיח, שמחדש את הקורבן פעם אחר פעם על מזבח הקורבנות דרך הכהן הקרב. הוא לא יכול להשתמש בכוהנים אחרים כי הם לא מאהבים אותו ולא רוצים להשתתף בקורבן הקדוש הזה.

ראו את הכהנים הקורבנות. הם הולכים בדרך של קדושה. הם אוהבים אותי בטריניטי ומעידים על זה שוב ושוב. לכן גם אתם צריכים להיות עדים לאמונה. חזקים תלחמו נגד השדים. הם ימשיכו לסובב ולהתעגל סביבכם. התכלית של שטן גובר, אבל אנוכי, האב השמיימי, אדחף את כלהם לתהום דרך אם היקרה שלי וילדי מרים. הרבה כוהנים שאינם אומרים כן אף בשעה האחרונה נזרקים לתוהו, לגיהנום. זה משמעותו אש העד. בעוד אחרים, כמו ילדי, שבאמת, יובאו לכבוד עולם. הם לוקחים חלק בחתונת העולם והם לבושים בבגדים לבנים שהלבישו אותם, חוזרים ומצטערים על אשמם פעמים רבות ומכפרים ולסבל עבור אחרים, שמשכילים להם, מלקקים אותם ומורידים את כבודם, משתגעים בהם ואף מגרשים אותם מהבית במקום של אם היקרה שלי, בהרולדסבאך. מה פשע גדול נגד הטריניטי. מה חילול קודש גדול. זה צריך להיות מכפר עליו, עדר קטן יקר לי. האתם מכפרים על איסור זה, כי אנוכי אוהב את כל הכהנים עד הנשימה האחרונה וארא אותכם בכבודי?

ה�שיכו לכפר, להתפלל ולזבח, כי תפילתכם תשא פרי. התמידו עד הסוף, גם עם סבלכם. אתם מוכים בצלב וסובלנים, אבל אתם מכוסים באהבת אביכם השמיימי בטריניטי ואהובים עליו מאז ועד עולם.

תן הילד ישו בגב העץ ייתן לכם חסדים רבים בעונת החג המולד, כי אתם צריכים אותם כדי לשאת את הצלב.

באהבה אני רוצה להתפטר מכם ולברך אתכם היום באהבה, נאמנות, סבלנות וצניעות עם היקרי ישו בגב העץ, האמורה מריה הקדושה, אם האל הנושא אלוהים, יוסף הקדוש וכל המלאכים והקדושים, בשם האב ושם הבן ושם הרוח הקודש. אמן.

אוהב את הצלב שלך, כי עם צלב זה אתה מכריז עלי אב השמים, כי שלחתי את בני לעולם כדי שיסבול לכל האנושות ולגאלם כולם. תודה לך על הצלב אליו אתה אומר כן. אמן.