יום ראשון, 20 באפריל 2025
כל רגע הוא הזדמנות לישועה שאסור לילדי להחמיץ
חזון שניתן על ידי אדוננו ישו המשיח ללוּז דֶה מָרִיָיה בזמן שהיא חולקת את תשוקתו הכואבת ביותר עימה בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי הקדוש, 17 באפריל 2025
אֲדֹנָי, אני מתחנן בפניך בצניעות
האֵר ברוּחַ קָדְשֶׁךָ
את מֹחוֹ וְאֶת לִבִי,
כדי שאוּכַל להבין
את קָרְבַּן הגאולה שלך
ואת הסִבל שאתה חולק היום
לנפשות הקורבָּן שלך שאיתך יחד
כמְכַפֵּרים על חטאים רבים כל כך
שאינם רוצים להכיר בעצמם.
ראיתי את אֲדֹנָיי הולך לבדו ברחובות של עִיר מתפלל, מביט בשאריות ילדיו שנפלו על הקרקע.
ראיתי את אֲדֹנָיי ליד החופים ומרכזי הבידור, ליד הברים והמסעדות מסתכל על בניו.....
ראיתי אותו מביט באלה שלוקחים מפח האשפה ומחפשים משהו לספק את הרעב שהם נושאים בפנים.
ראיתי את אֲדֹנָיי נכנס לבתי מקדש וצופה באלו המתפללים שם או שומרים לו חברה והוא אומר לי, אֲדֹנָיי שלי:
בַּת יְקִירוֹתִי, בִּתִי, ראי כיצד בני מכינים את עצמם לשמור לי חברה. בין גלי הים, בין ברים ומוזיקה, ריקוד ושירה... על מה הם חוגגים?
תסתכלי יְקִירוֹתִי שלי, כמה מבניי שאין להם מזון ואחרים מחזיקים במה שהם לא מעריכים מכיוון שהוא חלק מעולמם. אני לא מאשים או מוכיח אותם, אבל פרוסה אחת של לחם לנזקקים, פרוסת לחם לספק את הרעב שלהם...
מה הם שומרים בקנאה כה רבה? הכסף יהיה נייר והם יצטרכו לראות אותו הולך לפח מכיוון שהוא ממוזער על ידי מלחמות מסחר, על ידי מלחמות בין מדינות, על ידי מלחמות אפילו מלחמות רוּחוֹת שבהן בניי שלי יהיו אסורים לאהוב אותי והם יצטרכו לעשות זאת בשקט ובסתר.
אלה שנמצאים בבתי המקדש אני מסתכל עליהם ומברך אותם באהבה רבה, מכיוון שהם שומרים לי חברה והם בעלי ערך רב. אני מקבל אותם לביתי באהבה וחיבה כל עוד הם אוהבים אותי, אבל אוהבים אותי באמת. אני לא רוצה בבתי המקדש שלי יותר יהודות, עדיף שהם יישארו בבית שלהם.
אני מסתכל על רבים כל כך בבתי המקדשים שלי שנמצאים בתהליך של התנצרות וזה מרגיע את ליבי הכואב והם אומרים לי, "אֲדֹנָי יְקִירוֹתִי" ועבורי זו שמחה.
אתה יודע, יקירי, איך הילדים שלי עושים את תפילותיהם לבעלות ערך יותר: צאו מבתי הקודש שלי ושתפו, כי הרחובות רוויים ברעבים, שתף את האוכל עם הנזקקים ביותר ובקשו מהם לחזור אלי, תנו להם מחרוזת תפילה ולמדו אותם להתפלל בה.
אני רואה, יקירי, אנשים רבים כל כך עניים מוחלטים שחסרי אונים ברחובות אינם יודעים מה קורה והם מטרה לעינויים...
אני רואה את הילדים חסרי האונים מתעללים בהם ופוגעים בהם…
איזו טרגדיה אנושית גדולה, איזו טרגדיה אנושית גדולה!
אדונינו מראה לי את המלחמה בין מספר מדינות, אבל כל כך הרבה מדינות מעורבות שמטוסים עפים מעל ערים גדולות ומפילים פצצות עלייהם ובשובל שלהן הגופות הן סצינה דנטסקית. ראיתי חיים וברגע הכל נעלם, חסר חיים, הכל אבד, חסר חיים, זה דבר נורא להסתכל על הארץ. חלק מהשלטונים כלואים ואחרים אני רואה אותם מתים. האנושות היא טירוף גדול.
הנה אני יקירי אומר לי אדונינו.
נלקחו ממני רכושי, אני מלך בלי ממלכה, זה הצלב שלי שאליו אני נאחז כי הוא מכיל כשאפשרתם לכם להסתכל.
כל רגע היא הזדמנות לישועה שהילדים שלי לא צריכים לבזבז.
אדונינו מסביר לי שעליהם לעקוב אחריו עם הצלב האישי, כי לצלב הזה יש כפרה ובאותו זמן טיהור ולבסוף תחייה לתחייה.
אדונינו אומר לי:
בוא, תלווה אותי! ותתקן עבור הכנסייה שלי, אני רוצה שהיא תמשיך להיות שלי, אני רוצה שהיא תישאר פתוחה לך, ילדים שלי, אבל יגיע הזמן שדלתותיה ייסגרו ואתה בעקבותיי חייב לעקוב אחרי בשקט ובחשאי, אבל שם אחכה לך.
אחים ואחיות, אנחנו מניחים בידיכם את הספר השני של האוסף: "הכל כבר נאמר על ידי ביתי! - ספר II" כדי שבנצל ימים קדושים אלה נוכל להרהר במה שהשמיים הזהירו אותנו לגבי הכנה רוחנית.
אחים ואחיות, אנחנו מזמינים אתכם להוריד את הספר מהנשמה לאדונו תפילות ומדיטציות לשבוע הקדוש , המכיל תפילות ומדיטציות שלא פורסמו לכל יום של השבוע הקדוש, בהתבסס על המסרים מן השמיים.