יום שבת, 25 במאי 2013

הודעה מאריה הקדושה

חג ה-28 ליום השנה של ההשתקפויות באוליבטו ציטרה

(מרקו): "כן. כן, אני אשמע. רוצה להשתמש הזדמנות זו כדי לברך אותכם ביום השנה להשתקפותיכם באוליבטו ציטרה."

אוה סי! סי! מרים היפה של הטירה!"

"- ילדי, היום שבו אתם חוגגים יום השנה להשתקפותי באוליבטו ציטרה, אני, מלכת הטירה, אם רחמי האלוהים, נותנת לכם שלום שנית ואומרת לך: התנצלו ללא דיחוי! ההשתקפויות הארוכות מאוד שלי באוליבטו ציטרה ובמקומות רבים בעולם מספרות לכם שזה הפעם האחרונה שאני בוא לעולם לקראתכם לתשובה, תפילה, וחרטה. לאחר שהשתקפותי האלה יסתיימו, איני חוזרת עוד לעולם הזה."

לכן, עליכם להתמהר בתשובתכם, כי האל קורא לכם, הוא קורא לך באהבה עצומה של אב לחזור לזרועותיו. פתחו את לביכם כדי שתוכל חסד אלוהים להיכנס אליכם, לעשות אתכם לגור בהם ולהביא לכם את ההכרה המושלמת של הקודש השלישית, קידושכם המושלם, כך שזה העולם טבול בחשכה החטא ימצא לבסוף שלום, החיים האמיתיים שנמצאים רק באלהים."

התוודה ללא דיחוי! כי לך זמן מועט מאוד נותר ואתם ילדי, מבלים את הימים שלכם בתמימות מוחלטת ואפואיה הן על מה שיקרה והן על מה שקורה כבר. אותות האפוסטסיה הגדולה, אותות המרד הגדול של האדם נגד אלוהים ומיצוותיו, אותות אובדן נשמות רבות כמו גם אותות השינויים שיקרו בעולם, בטבע ובאומות הם כבר לפני עיניכם, ואתם נותרו כאילו עורכי עין, אדישים לכל דבר עם לבבכם קשים לחלוטין וטבולים בחושך הרוחני העמוק והמלא ביותר.

מה גדולה היא חרבתכם! מה גדול, ילדי, הוא ההרס שחרטא, אשר אויבי ביצע בנפשותיכם. היו פעם ערים יפות וריחניות שם אלוהים ואני יכולים לגור. אבל כעת הם הריסות שם רק צפרדעים וסקורפיונים, נחשים קנים ושמים את הביצים שלהם כדי להכפיל חטאים ומוסרות בכם יותר ויותר.

הו, שוב אלוהים! התוודה בעוד לך זמן ואני, אם החסד, האהבה והרחמים, מאפשרת עצמי למצוא אותכם. לבי אוהב אתכם כך הרבה! ואני לא מידר, מעולם לא מדדי את המאמצים שלי להציל אתכם, אך אנכי לפני לבבכם, הם אינם נפתחים. רק אתה יכול לפתוח אותם לי. לכן, תנו לי את הכניסה שלך ואני איכנס לנפשותיכם בחסד אלוהים, משנה את הביצות החטאים שבנפשותיכם לגנים יפים וריחניים שם כל התכונות גדלות, יותר ויותר בכל יום.

אני איתך גם אם לא תראה אותי. אני יודעת הכל, כל הכאב, כל הסבל שמגיע אליך, שפוגע בך בכל יום. לי יש ידיעה על הכל ולקול דברים, אנכי, אם הקדושה של הפרובידנס, מחפשת את התרופה והפתרון המתאים ביותר. אם תתירו את הצלב לזמן קצר, אל תשקעו או להתמרמר כי הצלב שאתה נותן לא דוחס אלא מאציל! הוא לא הורג, אלא נתן חיים, חיי חסד, חיים נצחיים. כאשר זה כואב, למעשה הוא מרפא, שכן דרך זה אתה לומד שרק באל יש לך חיים. רק בו ובאותו איתו חייך משמעות, רק בו תמצאי שמחת אמת ורק עם אותו תוכל לחיות בשלווה, לחיות מאושר ולהגיע למלאות הקדושה, השמחה וההשלמה למען חייה נבראו, למען אתה נבראת. כאשר הצלב משקיף עליך, אלוהים מלמד אותך שרחוק ממנו אין לך כלום, בלי אותו לא תוכל לעשות דבר, מחוץ לו גורלו מוות, והחורבן הוא אושר נצחי!

לכן ילדי, התודה עם לי את האדון שגם בבחינותיו פעולת רחמים לרפא אותך ממעשיך, מהסדרים ומהרעות ולחזרו אל הדרך של תשובה, קידוש ושל חיים. גם לצדיקים, כאשר האדון נותן את הצלב, הוא למעשה נתן להם הכוח לשאת אותו ואיתו הם נעשים עוד יותר צודקים לפנייו, וכך הצדק בלב האל גדול בערך זכותי, בשלמות ובכלל זה באהבה וההעדפה שיש לאדון עבורם.

אני, אמא שלכם, רוצה להביא אותך לקדושה גדולה. אך רק אם תתירו לי ואתה תשתף עמי. בא! תנו לי את הלבבכם. תנו ליה את הכן ואשליך אלוהים.

תהיו הופעותי בעוליבטו ציטרה, שהייתה אחת מההזהרות החריפות ביותר שהעלתי, אמא שלך בשמים, לכל האנושות להתפלל ולשוב אל האלוהים, יהיה לכם חלק מכל מעשייכם, מכל עבודתכם, ומעלה כל זאת חיילי המשיח וחייליו! באו לעזור לי להביא לדעת כל ילדי את המסרים של הופעותי הנהדרות הן בעוליבטו ציטרה והן בקרבאג'ו, וכאן ובכל המקומות שבהופעתי או הופיעתי.

כך שתודעו כל העולם שאינו מכיר את אהבת אמא שלי עד היום יידעו אותי, ישמעו לי, יענו לקריאתי ויתהלכו עמי בדרך הישועה והשלום.

היו ישרים! היותם צדקים עם שכנכם! תנו לשכנה מה שייך לו. אל תשמרו דבר מאף אחד! אם לקחתם משהו ממנו, התרו אותו ללא דיחוי! אם גרמתם לנזק חומרי, כספי או מוסרי למי שגרה, תקנו את הנזק על ידי החזר פי שניים מהמזיק. אל תעשו לשכנה מה שאינכם רוצים שהם יעשו לכם.

כן, היותם צדקים עם שכנכם, תשמחו את האלוהים ותשמחו אותי כמו אני. אני שתייתי תמיד צדקת ונתתי לשכנה הכבוד שהוא ראוי לו, כבוד שהראויה לו, וכן כיבוד לרכושו, לכבודה ולחיו.

לכו ילדי בשלווה של האדון. עתה קומו ונתנו את תפיליןכם ואני אברך אותם כל אחד כך שבו בכל מקום שהם יבואו, גם ברכתי ובחסדיי האמיים יבאו. (הפסקה ארוכה)

לכל אחד, ובמיוחד לך מרקוס, העמלה ביותר והמסור ביותר מבין ילדיי, כמו גם לכל ילדיי שפה הם ולושומעים לי עכשיו, אברכה אתכם בסבלנות עם אהבה.

(מרקוס) "להתראות! עד מחר גברת!"