יום ראשון, 5 בספטמבר 2010
הודעה מאריאל הקדושה מרים
יילדי, אני קוראת לכם שוב לשלום, תפילה ואמונה. אין יכול להיות שלום שם שאין בו תפילה! בלי תפילה אתם מאבדים את השלום בקלות ואת האל נוטש אותכם. הבנו כי בלי תפילה לא ניתן להישאר מחוברים אל האל, ולא יכול גם האל להעביר לנפשותיכם חסד אלוהי, הוא לא יכול להשלים באיתכם מה שהוא רוצה, הוא לא יכול להפעיל את חסדו בבכם אם אינכם מתפללים.
התפילה היא בלתי מחליפה.
אין דבר, אין דבר שיכול להחליף תפילה, לא ניתן להשוות אותה עם כלום.
התפילה זה המים הטובים שהם גורמים לפרחי לבבכם לצמוח, לפרוח ולפתוח. רק דרך התפילה אתם יכולים להבין את דבריה שלי, את הודעותי ואת מה שאלוהים רוצה להגיד לכם בזמן הזה. זה הסיבה שבקשתי ממך תפילות רבות, מראשית הופעתי עד להופעתי האחרונה כאן ביעקרעי, כי בלי תפילה אין אחד יכול להחזיק בחיים של חסד מקדש, לא אחד יכול לחוות את חסד רוח הקודש בעצמו.
רק בתפילה ילדיי, אתם יכולים לצמוח חזק ויציב בדרך האהבה האמיתית. אני קוראת לכם להדמות לאהבת שני ילדיה הקטנים שלי, מקסימינו ומלאניא מלה סאלטה, שאהבו אותי ושעברו כך הרבה עוללות בעבורי עם כזה סבלנות, נדיבות והזנה עצמית. שני הנפשות האלו, שני ילדיי, הזנו את עצמם עד כדי כך שהם אף גילו שמחה בצלב של העוללות, של רדיפות שאירעו להם ונתנו הכל כתרומה וקורבן, למעני ואל משאלת הצלת בני אדם.
הם הבנו מאוד שהטורקויז על הצלב של סלטינו בחזהי זה אהבה, זו סרבנות, זה רוח תיקון, מורת עצמי וזבח שבאתי לבקש מהם ראשונה ואחר כך מכולם. אם אתם מחקים אותם, אם אתים עוקבים אחריהם בדרך הזנחה של עצמכם ושל רצונכם, בוז למציאות ולמה טבע האדם השחור שלכם מבקש לעיתים קרובות מנפשותיכם, תגדלו בדרך ציות מושלם, מילוי וציית לרציוני ורעיונותי.
לא כמוהר היום הפכה הודעתי מלסלטה לאקטואלית, דחופה, ולא כמוהו היום יש צורך לתת תשובה, תשובה לקריאת התפילה, האהבה והסרבנות שבאתי לבקש על ההר הגבוה הזה.
העולם הולך ומתדרדר והוא מושמד כי אין לו אהבה, לאלוהים, לאחווה אמיתית, אחוות אלוהית. ואחרי שאין לו את האחות האלוהית, אף אחד לא מאהב שכנו או שכנה שלו. זה הסיבה לכך שכל דבר נהרס, משפחות, אומות, חברה, הכנסייה, נפשות. רק חזרה לאהבה אמיתית יכולה להציל עולם הזה שנעשה רחוק יותר ויותר ממקור האהבה והאושר: אלוהים!
באתי לקרא לכל ילדי לשרת את אדוני דרך לבי הבלתי נטמא, שזה מסלול בטוח, מקלט בטוח לאלה המבקשים אלוהים ולהגיע אליו.
באתי לקרוא ליילדיה להיות הכתרות של הוורדים שאני נשאה בראשי, בחזי, בלבי וברגליים: ורדים של אהבה, זבח, כפרה, ורדים של סרבנות, ורדים של התנזרות, ורדים של תרומה מלאה ושלמה ללב הבלתי נטמא.
בחרו עוד ועוד בתפילה עמוקה והיגיון הודעותיי לאהבה האמתית שאני מבקש ממך ואתם תמצאו אותה בוודאות. אל תשכחו שגילוי עצמי על ההר הגבוה של לה סאלט היה כדי להזכיר לכם שכאן בעולם אתם נוסעים, ארצכם הסופית, נמלכם הסופי לא כאן בגיהנום, אז ילדיי אני מבקש ממך:
אל תתקשרו לכל דבר בעולם הזה ותשתקו את עיניכם אל השמים והחיים שממתינים לכם.
מה שאמרתי כאן בשנים הראשונות של הגילויי אני חוזר ואומר: אין על הארץ דבר חשוב יותר מאשר להתאוות, לרצות את השמיים.
לכלכם ברגע הזה, אני מברכך בסבלנות".