הודעות למרקוס טדאו טייקסיירה ב-Jacareí SP, ברזיל

יום שישי, 30 במרץ 2001

יום שישי - הודעת אדוני ישוע המשיח

כתוב: רוסיה, בתי היקרה, תחייה שנית! ילדתי, תחייה שנית בקרוב! הנשימה העצומה של רוח הקודש שלי תשקע עליה ותתן לה את הרוח החיים, חיים בחסד ואהבתי!

אמי הופיעה בפטימה ונתנה נבואה לגבי התפנית של רוסיה, וכפי שניבאה כך יקרה. אני עושה זאת כדי להכריז על האישה הלובשת את השמש, דורכת הנחש, פחד הדמונים, שמחת המלאכים והמלכה על כל בריאתי.

המקדש בפטימה יוכתר כבוד כאשר רוסיה תהפך, ויתקבל אז את תשומת הלב והיכר של העולם כולו. כן, כי אם גם המקדש בפטימה מוכר על ידי הכנסייה, הוא לא נלקח ברצינות על ידי האנושות; אמי איננה נשמעה בהמשגות והבקשות שהיא העלתה שם כמעט 84 שנים לפני. ליבו הנקי שלה אין מספיק בושה. ההודעה מפטימה לא נחקרת, לא מובאת ולא נענת על פי רצוני.

ולכן אתה, רועי הקטן הרביעי שלי, תגיד להודעת פטימהת לעולם ללא דיחוי. עליך להכיר אותנו ואהבה לכל הנשמות! וזה משימתך בכל ימי חייך. קדימה! קדימה, גברת ההריון הבלתי מלאה! הלחם את הקרב הטוב, כך שאוכל לתת לך את כתר החיים האצלי אחד היום!

אני מתגעגעת לנשמות שמאהבות, משתתפות ומתפרקות בליבנו הדוקר. אבל לא מצאתי אותן! רוב הנשמות הם עצלניות וחושבות רק על עצמן, בעיותיהן וכאביהן. מעט נשמות שכוחות את כואבם לחשוב על 'השלו'. כאשר אומר 'השלו', גם מתכוון לצער ליבו של יוסף הקדוש; כן, כי הוא סובל מאוד כשראה האנושות המופרכת דוחה את בנו היקר המאומץ ואת אשתו הצנועה והבתולה המלכה.כן, הוא סובל לראות העולם מוגדר במצב של אפאטיה, קור רוח וחרדה אלף פעמים גרוע יותר מאשר זה של אנשי בית לחם. לכן, אני רוצה נשמות שמשתתפות את 'השלוש' לבבות בתפילות, זבחים; עם כל חייהם מובאלים באהבה ונאמנות לרצוני הקדושה ביותר.

בקשתי את הלב הנעלה של יוסף הקדוש להכין ולכבש רוסיה לאימי הקדושה, בדומה לכך שהכין את המערה בבת לחם ובבית נצרת.

אני רוצה שתהיו נשמות חיות העתקות של לבי הקדש, לב אמי ולב הצנוע ביותר של יוסף הקדוש. אני רוצה שתהאו השקפות של אהבתנו, טהרתנו וחרצנו בקרב האדם, במיוחד בזמנים אלו כאשר ספיריטואליזם, נומרולוגיה, קרטוניזם, חזות, אסטרולוגיה, אתאיזם וכל הדוקטרינות הנוגדות לדברי אמת הקדוש שלי מתקדמים ללא רחם נגד כנסייתי הקדושה, גורמים לרוב ילדי ליפול בטעות ולהפסיד את נשמותיהם.

לעולם לא הייתה הכנסייה שלי ודתי הקתולית הקדושה בסכנה גדולה כזו!

בעבר הציגו אויבי פומבית את עצמם נגדי, ולחמו גלוי נגד הכנסייה שלי; אך עתה הם חודרים לכנסייתי ומסיתים רבים מנשמות, במטרה להשמיד אותה ממבפנים, מעט מעט.

השטן נתן כוח רב לדברי הרבים מבישופים וכוהנים של הכנסייה שלי, כדי להסיט רבים מנשמות מהחסידות והתפילה, ואף לגרום לנשמות לשנוא תפילה, שהיא הדבר היחיד שיכול להצילן. במיוחד בחג הפסחא, אין עוד מי שמתמדים על ייסורי וצערי אמי, כי במקום זאת הם מתמדים על צעריהם שלהם ועל אלה של החברה המושחתת בה אתם חיים, וכך כל הזדמנות לחרטה ואחריות לב האמיתית נהרגת, והם הופכים לגמרי חסרים רגישות לכל אור אלוהי שרוצה לנגוע בהם.

בני, השיבו את דרככם! ממלכת אלוהים קרובה! השיבו את דרככם, כי היום הנצחי קרב אליכם!

השיבו את דרככם, כי אמי כבר מושלת במיסיון שנתתי לה להכין אותך לחזרתי הכבודית ביותר שלי!

השיבו את דרככם, כי נתנו לכם כמעט כל האותות שאפשר היה לתת ליכם כדי שתשובו אלי בדרך אהבה, תפילה וצום.

השיבו את דרככם והאמינו בהזמנות האחרונות שמנסים להביא לכם, עם לבנו מלא צער ומרה!

כך נוכל להוביל אותכם לישועה ולשמחת הנפש המושלמת בגן עדן, שם נוכל לאהב אתכם ואתה תאהבו אותנו; שם נחנח בבתיכם ובבני כרעב; שם נעלה בך ואתה בנו לעולם.

אמן! רוסיה, אחותה, תחייה שוב! והכבוד של ליבנו ייראה ומוב�רך בכל פינה של הארץ!

אמן! אני בא, ובסוף ילבנו יחדיו!"

(הערה - מרקוס) לאחר ההודעה הזאת, אדוני ואדוננו נתן לי קומוניון קודש, כמו בפעמים אחרות, בדרך הבאה: תחילה יצא אוסטיה קדש מהלב הקדוש של ישו. אז הופיע גביע קדש תחת האוסטיה, שישבה באוויר. אז החלה אדוני לתרגל את התפילות עםי, "אלוהי אני מאמין. ישועי הקודש. השילוש הקדוש." שהם תפילות שנלמדו על ידייה לי.

אז היא התפללה את "כבש אלוהים" עם, "אדוני אני לא ראי" החלו, ותהילה זו הוביל אותי לחזור על שלוש פעמים, ואז, לקח האוסטיה הקדש בידה, טבל אותה בדם הקודש הכולל בגביע, ואמר לי:

(גבירתנו) "יגן גוף ודם בני שאני נתתי לך את נשמתך לחיים נצחיים. ובגיעתו אליה אמרה, 'קורפוס כריסטי!' (גוף המשיח), ואז השתיקה האוסטיה הקודש בפיו שלי.

מה שנוצר בי היה גדול מאוד, עמוק, אדיר, נפלא ואלוהי עד כדי כך שאין לי מילים לומר זאת. אולי בעתיד אשכיל להיות במצב טוב יותר לאמר מה קרה לי באותם רגעים.

אחרי הודיה, השקתי שנית את מרייתנו שבאותה עת כבר הייתה לבדה, כי אדונינו נעלם בזמן הקומוניון והפך נראה בלבי. אז נתנה לי מרייתנו הברכה האחרונה ונעלמה גם היא. מאז זה קורה כל יום שישי, למעט מספר יוצאים מן הכלל.

חסד גדול כזה, אני לעולם לא תוכל להעריך או לשלם אלוהים ומרייתנו. הדבר היחיד שאפשר לי לעשות הוא לחיות באהבה ולשמוע אלוהים והמלכה הקדושה של השמים וארץ, על חסד גדול כזה.

מקורות:

➥ MensageiraDaPaz.org

➥ www.AvisosDoCeu.com.br

הטקסט באתר זה תורגם באופן אוטומטי. אנא סלח על שגיאות והפניה לתרגום האנגלי