חג הגבירה של סלאט

(מרקוס): (הגבירה פנתה אל האנשים, ציינה עליהם את אות הצלב הגדול, הורידה את ידיה, ומן ההם יצאו קרני אור שהגיעו לראשם של הנוכחים. היא אמרה:)

"- אני נותנת לילדי ברכתי המיוחדת, כפי שבקשתם ממני אתמול. בכל מקום שאנשים נמצאים ובכל מקום אליו הם הולכים, ברכותי תהיה עמם. לכל מה שהם צופים בו ולכל אלה עם מי הם פוגשים, אם יאמרו: "- אני נותן לך את ברכת הגבירה המיוחדת," מיד אגיש את ברכתי, וברכה זו תשאר עד סוף חייהם.

לכו ולברכו בשמי יום יום את כל אלה שאתם פוגשים, ברחוב, בבית, בעבודה או בכנסייה; לכל תיתן ברכתי המיוחדת. אל תשכחו אף אחד! במיוחד עבור אלו שסגורים יותר לחן של אלוהים"

(מרקוס): (לאחר הברכה, הבתולה המבורכת העבירה את ההודעה:)

(הגבירה) "- ילדי יקרותי, היום אתם זוכרים את ההשתקפות הרחוקה שלי, בשנת 1846, בראש הגבעה של סלאט, צרפת. הופעתי לפני שני ילדיים הקטנים, מקסימינו ומלאני, ואמרתי להם: 'באו, ילדי, אל תפחדו. אגיד לכם את החדשות הגדולות'.

בקשתי חיים של תפילה, אך העולם לא ענה לי.

בקשתי תשובה! ואני לא נשמעתי.

שאלתי לסיום הביזויים נגד בני אלוהים ישוע המשיח! והעולם לא התקן את עצמו.

שאלתי שהשליחים של זמני האחרונים יעמדו לעזור לי לרצות את חמת אלוהים עם חייהם בתפילה וקורבנות, ואולם לא נשמעתי.

יותר מכול יום צערי גדולים. השתנו! התפללו תפילת הרוזריוס! שינו את חיותיכם! אל תשגעו עוד אלוהים. רק אז אוכל לבקש לכן "זמן חדש של חסד, שלום ושעבוד".