הודעת גברתנו

מקדש ההשתקפויות, בבוקר

(מרקוס): (גברתנו הגיעה למקום שבו כיום יש תמונה שלה, על עמוד בטון מול המזרקה, מסמן את מקומה של הופעתה הראשונה בארץ זו החדשה. זה היה יפה, זוהר. אנחנו והעם התפללנו תפילת השחרית במשך שני שעות רצופות כדי לחכות לה. היא חייכה מאוד יפה. כשהגיעה, היא ברכה אותי:)

(גברתנו) "- תהלל את אדוני ישו המשיח!".

(מרקוס) "- לעולם יהיה משובח. מה רוצה הגבירה ממנו?".

(גברתנו) "- אני רוצה תפילה. יותר תפילות! תפילת אהבה, תפילת אמונה, תפילת ביטחון.

תפילה שנעשית מהלב, זו התפילה שמגיעה לחסדי האב".

(מרקוס) "- מה את רוצה לעשות במקום זה?".

(גברתנו) "- הדבר הראשון שאני רוצה כאן הוא תפילה, אז אומר לך מה אנחנו רוצים".

(מרקוס) "- את רוצה מקום מסוים להופעות?

(גברתנו) "- אין צורך עכשיו שאשנה אותו, כי כאן אפיע במספר מקומות!".

(מרקוס) "- את רוצה כנסייה כאן?".

(גברתנו) "- כן, אנחי רוצה!".

(מרקוס) "- אם הקדושה, תעזור לנו לבנות את הסנאקל כאן?".

(גבירתינו)"- כן, אני תמיד אשתדל לעזרתכם, כמו שאמרתי תמיד!"

(מרקוס) "- האם את רוצה משהו נוסף ממני?"

(גבירתינו)"- בקש התערבות של הקדושים שלהם!"

(מרקוס): (לאחר שעשתי זאת, אמרה לי גבירתנו)

(גבירתינו)"- באו ואתם אחרי.

(מרקוס): (גבירתנו נעה לשמאל, ואני הלכתי אחרייה ללא הפסקת עיני ממנה. האנשים, במרחק מסויים, הגיעו לאחרי. מאוחר יותר ביקשה ממני להתכופף ולנסוק את הקרקע בתיקון ובעבודת הכבודה של השילוש הקדוש).

(גבירתינו)"- נסק את האדמה, לתיקון ועבודת כבודה לשלישייה הקדושה.

(מרקוס): (עשיתי מה שבקשת. (עשיתי מה שבקשת.) אז המשיכה גבירתנו לנוע באוויר, ללא הפנייה של גבה אלי, וירדה על שקיעה קטנה שהייתה שם, ולאחר מכן צפה מעל הצוק. הלכתי אחריה ונזלתי לשקיעת והתכופפת לפנייה. אז אמרה לי:)

(גבירתינו)"- תראה לפניך. חדר את הקרקע בידיים, שם שאני מצביע!"".

(מרקוס): (עשיתי מה שבקשת. כל מה שראיתי היה כף אדמה רטובה ובלוטת. חדרהתי בה ואז מים החלו לזרום מהחור בהרבה. השקפתי לגבירתנו ושאלתי אם זה טוב. אמרה:)

(גבירתינו)"- המשך! ממשיך!"".

(מרקוס): (חפרתי עד שהיא אמרה לי שזה טוב. המים זרמו עתה בשפע, החליקו דרך ההפרדה הקטנה ואז הצטרפו לנהרון קטן של מים שעבר קרוב לשם. גבירתנו אמרה לי:)

(גבירתנו)"- היית הראשון שתשתה את המים האלה! קח אותם ממנה, שתה אותם ואז תאמור לאחרים לעשות אותו דבר".

(מרקוס): (עשיתי כפי שהגבירה ביקשה מאותי. בתחילה המים היו בוציים וריחו מוזר. שתי אותם ואז צפיתי אליה, שהיא חייכה ואומרת לי:)

(גבירתנו)"- ספר לילדי כי אני רוצה מהם לבנות בריכה לחולים במקום זה, ושהמים האחרים יופנו".

אני נותנת את ברכתי המיוחדת למקור הזה, ומן העתה המים היוצאים ממנו יעילו רבים מחלות, והדבר יהיה הסימן שאני נתנה לאהבתי האדירה לכל ילדי, להגליף אלוהים!

אני ברכתי את מימי המעיין הזה כך שכולם ילדי ישתו ממנו וינרפאו מנשמתם וגופם. מרפאים מחלותיהם וממעשי רעותיהם.

כל אלה שבאים למקור הקטן הזה באמונה ובבטחון, יקבלו חסדים גדולים מלבי!"

(מרקוס): (גבירתנו הורידה את ידיה, מגיעה מטה, ממנה קרני אור פנימיות חדרו במימי המעיין! אז היא אספה שוב את ידיה וזמנתה אותי להתפלל איתה אבינו. התפללנו יחד ואחר כך אמרה לי:)

(הגבירה)"-מקור זה, מהלילה הזו והלאה, הוא נופלא. וכולם אשר יתפלו תפילת הרוזריוס וישתו ממנו בבטחון ואהבה, ישיגו חסדים גדולים, הן לנשמה והן לגוף!"

לך בשלום, בני! היום איני רוצה עוד דבר ממך".

(מרקוס): (אז הוא נעלם לאט, עלה למעלה עד לגבול הרקיע)

באותו יום - 18:30

"- אני מברכך, אהבתי, ומגן עליך. אנחנו מובילים אותך ודוחים כל רע ממך, מגנים עליך בידי. התפלל! התפלל!"