בני, תהלל את אדוני ישוע המשיח!
(מרקוס): (ואני עניתי:) "- לְהַלֵּל אוֹתוֹ לָעַד!"
"- בני יקר, אני שמחה להיות כאן פעם נוספת, עם ילדי ואיתך.
(מרקוס): (מרים נושאת ידיים, אמרה:)
"- ברכתי אתכם כל אחד וחדש, בברכה של אדוני, והוא נתן לך ברכה של שלום".
(מרקוס): (התרחקה כמה רגעים בעוד היא מושיטה ידיה על חזה שלה פעם נוספת, ואז המשיכה)
"- היום, בחג העלייתי לשמים, אני רוצה לומר לכלכם, ילדי יקרים, כי היום אני סימן תקווה!
בן אלוהי ישוע המשיח לא השאיר אותי בידי התחלה של הקבר, אלא הוא בא אלי. לקח אתי בגוף ונפש עם אותו לשמים.
שם אני מלכת העולם המותל והכול מלאכים וקדושים גם כן. גופי הגאוני, ילדי יקרים, מפיץ 'ריח' של חסדים אלוהיים לכל אחד מכם.
כל הילדים שמעקב אחרי, שרוצים באמת לעקוב אחרי לבי, בכל אחד מהם אני מושיטה את 'ריח' חסדי השמים שלי.
היום, אני מתחילה שנה חדשה עםכם! אני מתחילה שנת קודש למשפחות ולנוער, כי המשפחות, ילדים יקרים, נמצאות בסכנה, והנוער גם נמשך מאוד ונסחה מהדרך של אלוהים. זה הסיבה שאני ירדת שוב מן השמים, כדי לבוא לעזרת משפחות ונוער.
ילדים יקרים! נערי יקרות! משפחות יקות! תתפללו! תתפללו! תתפללו! בשנה הקדושה הזאת, כאשר אני אשתו את המשפחות שלכם ואת הנוער שלכם בדרך מיוחדת, הדבר הראשון שאני מבקשת ממך הוא זה: - התפללו תפילת השושן!
ילדי, אהבת האדון ניתנת לכולם. אני רוצה, ילדים שלי, להזמין אתכם לאהבה של אלוהים!
ו, כמה חטאים יש על הארץ! כמה חוטאים שמגדירים עצמם לנצח בגיהנום!"
(מרקוס): (גבירתנו ביקשה ממני לנסוק את הקרקע למען התשובה של החטאים. אז נסקטי ונשתית לי לב שדחק אותי להתפלל כך: אדוני, על נשיקה זו, סלח לכל חטאינו! ונתפללתי בשם כל האנושות. קמתי, עדיין ברך, והסתכלתי שוב בגבירתנו, ואז היא המשיכה)
"- בני, יש לעשות זבחים של אהבה, זבחים מלאים באמת חסד כלפי האחים והאחיות החוטאים ביותר.
ילדי יקרים, תתפללו ותעשו תשובה! רק התפילה והתשובה יכולות להציל את העולם! עדיין יש הרבה אסונות שבאים לפגוש אותכם.
התפללו! התפללו! התפללו הרבה! תתפללו ללא הפסקה. תקשרו גם, ילדי יקרי.
אני מבקשת ממך: - נטשו את עצמכם בידי אלוהים האב, של בני ובשל הרוח הקדושה. מלאכי תהיה לצידייכם ויעזרו לכם.
הגן היום שמח עם כתרוני כשמלכת השמים וארץ!
ילדי יקרי, כל פעם שאני באה ליתן להם הודעות, אני מביאה את הגן לכל אחד מכם. ילדי יקרי, תאבקו עבור הגן, לשמיים! כמה מעטים הם אלה שמחשבים ומעשים הכל כדי להיכנס לגן עדן!
תלחמו על השמים, ילדי, ותהיו בטוחים בי".
(מרקוס): (גברתנו המשיכה לדבר אלי)
"- בא, בני, היום אני נתן לך חסד מיוחד. בא ונשיק את רגליים כאות, פעם נוספת, שאני לקחת אותך מארץ למשהו דקות כדי לתת לך אהבה של השמים. כך שביומיך יומיום תעביר זאת לכל אחיכם".
(מרקוס): (ואז שאלתי אם אוכל ללכת על ברכיים או לעמוד בפניה, ומיד ענתה לי:)
"- בא על ברכיך, בני."
(מרקוס): (הלכתי אליה, ואז אמרה לי:)
"- קום!"
(מרקו): (עמדתי. גברתנו סגרה את עיניה, החלה לזרוח באור יותר אור, ואז נגעתי בשפתיים ברגל הימנית הקדושה ביותר שלה ונשקתי אותו.
רגשתי כאילו אני לא כאן על הארץ, אלא כאילו מתתי או הועברתי למקום אחר.
האהבה שאנוכי רגשתי עוברת בגופי ובלבי הייתה דבר מאוד חזק. אז אמרה הבתולה שהיא יכולה לחזור אל המקום שבו אני. פנתיתי, הירכתי ברך ומשכה:)
"בני, מקומך בגן עדן כבר שמור, אך. השגיח שלא תאבד אותו בחטא, ואמר לאחיך ואחותיך גם שקרואת את כל אחד לקדושים ולהתכנס לגן עדן.
בני! התפלל עבור אחיך ואחותך. אמר לאחיך ואחותך להתפלל גם הם! רצוני שהם יהיו מאושרים על הארץ, ויבואו להיות איתי בגן העדן.
אני אוהבת אתכם ילדי, ומניחה לך היום את ברכתי של שלום בשם האב, הבן והרוח הקודש".
(מרקו): (ואז גברתנו הלכה, קמה. האהבה שהיא השאירה לי הייתה גדולה מאוד ברגע שנשקתי את רגליה כך שאיני יכול היה להחזיק בדמעות, הן יצאו בעצמן, ואחרי שגברתנו הלכה עם שני המלאכים, בהירים יותר מהשמש, הכבה האור והראיתי עצמי בשנית בעולם.
גברתנו שואלת: לחיות את ההודעות. היא אפשרה לי לנשק את רגליה כדי להראות שאנחנו אם, ושגופה בשמים, בבשר ובעצם, גם כדי לאשר שהמתינה לנו שם. זהו הקולון שבו נמנוח לעולם, אם נאבק כאן בעולם הזה להשיג חיים נצחים בשמיים. תהלל את אדוני ישוע המשיח)