בני, מה הם המחשבות האלה בלבך? למה אתה חושב כך עלי? למה אתה פוחד שאני אשליה?
מרקוס, לקחתי אותך מתוך העם להיות שליחי, בדיוק לכן, כדי להוכיח שמעולם לא בחרתי בטובים ביותר, ואתה אינו טוב יותר ממנו.
אני מעולם לא בוחר את הטובים ביותר...לכן אני תמיד לצד החלשים, הנגועים ביותר, הקטנים. שם שיש עוני, קטנות, שם אני עם ילדי!
יקר לי, התפנה אלי.(הפסקה) תשוב לי: - האם אי פעם הותירתי אותך נטוש?".
(מרקוס): "- לא, אמא יקרה, מעולם!"
"- בני היקר, האם אי פעם הותרתיך ללא חסד האל?"
(מרקוס): "- לא, אתה מעולם לא התרחקת ממני".
"- אז תן עצמך לי!"
(מרקוס): (המשיך עם ההודעה לכל)
"- ילדי יקרים, שבחו את אדוננו ישוע המשיח!
(מרקוס ומי שנמצאים שם) "- תהילתו לעולם!"
"- אני משתגע היום להיות עםכם שוב.
יקר לי, ילדי, רוצה לתת לכם פעם נוספת את ברכתי של שלום. זה שלום, זה שלום שאני רוצה לתת לך!
יילדים יקרים, חייכם צריך להיות חיים בפשטות. אני בא היום ליתן לכם מילה על הפשטות. אתם צריכים להיות פשוטים, אתם צריכים, ילדי יקרים, להיות עניויים בעיני אלוהים, רק אז תהיה גדולים בלב האדון.
ואל תראו את עבודתכם כ-'עול', כצלב לשאת, אלא ראו את עבודתכם כאמצעי לטהרת נשמותיכם, וגם ילדי יקרים, דרך לטהר אותן מחטאיהן ולהגיע לשלום. גם בבתי הספר שלכם, היות שומעים למורים ולתחומים שלכם.
דברו, ילדים יקרים, עם הנוער, עם אחיכם ואחותיכם, על האהבה של ישו, כי רבים הם הנערים הרחקים מהאהבה של אלוהים.
תפללו למורים שאינם מאמינים! תפללו לנוער. נוער הולכים לתהום האבדון בסמים, בזנות. אני רוצה, ילדיי, להביא אותם הרחק מסמים וזנות, אך לי צריך את ידכם. תנו למי עזרה, ואת השאר אעשה אנוכי.
ילדים קטנים שלי, ספרו להם על האהבה של ישו ואהבתי שאני תמיד משדרת במסראי!
נוער הם תקוותי הגדולה, והמסר הזה ובכך ברכה מיוחדת לכלם היום.
ילדים יקרים, יהיה לבבך בידיים שלי. אני מברך אתכם בשלום האדון, בשם האב, הבן והרוח הקודש".