יום ראשון, 20 בספטמבר 2015
יום ראשון שבע-עשרה אחרי חג השבועות.
האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקרבנית הטרידנטינית לפי פיוס החמישי בחדר החולה דרך כליו ובתו אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמין.
האב השמימי אומר: היום הותר לכם לחוג את יום ראשון שבע-עשרה אחרי חג הפנטקוסט עם מיסה קרבנית טרידנטינית לפי פיוס החמישי. כך נקבעה על ידי, האב השמימי. אתה, ילדי, לא ציפית לקבל הודעה מהפכנית זו היום ממני, אביך השמימי, למאמינים.
אני אשים בדברך דברי נבואות שאינם ניתן להסביר לעצמך. ההודעה הזו לא תהיה רק מהפכנית עבורך, אלא גם ההדרשה הקשית ביותר. זה לא יהיה קל עליך.
אתה, ילדי, תשא את העונשים החמורים ביותר שעברת אי פעם. לך יש לסבול את הסבל הגדול, סבל העולם, עם עדר קטן שלך ומאמיניך. לא אכנס לתוך זהוועידת הבישופים הזה. זה לא חשוב עבורך כרגע. ילדי וסבל העולם שלה יהיו נשאים לכלכם. אם היא לא תגלה את עצמה מוכנה להמשיך לסבול עונשים אלו, לא יכולתי לעבוד בה דרך בני ישו המשיח, שעתה נצלב בשנית בעבוריה על ידי כמעט כל בני הכוהנים, הבישופים והקוריה כולם. זה סבל העולם שלהם.
אדמה תפסה את גרמניה והכנסייה הקתולית. אתם הימרו על משימת מולדתכם, בני הכמרים האהובים שלי עליהם הפקידתי את התיקים שלי. לכן אני חייב לסבול באחד הקטנים שלי. זה הסיבה שסובלת מהצחיחות הגדולה ביותר, הנדוד והבדידות בלבה, כי היא חושבת שאף אנכי, האב השמיימי, נטשתיה. בני, ישו המשיח חווה את הנידון הזה על הצלב כאשר הייתי חייב לעזוב אותו כאב שמיימי. הוא אמר: "אבי, למה עזבתני?" ואתה כעת חווים את הנדוד הזה בתוככם, דרך בני ישו המשיח, הקטן האהוב שלי, שאותו אוהב מעל לכל דבר ואליו חייב להכות את הכאב הגדול ביותר. קשה לי לראות אותך סובל כך הרבה. אתם חולים במשך 10 שבועות ואינכם אף פעם מסוגלים לחוות את הקורבן הקדוש במנזר הביתי שלכם. אינכם יכולים לדאוג לעצמכם כרגע, אך דרך הזרוע השבורה הכפולה שלכם, תלויים לגמרי בעזרה חיצונית, בעזרת צאן קטן שמגיב לך ומתווך איתך. כוחותיכם האנושיים עזבו אתכם לחלוטין. אתה יכול לסמוך רק על הכוח של אלוהים.
אבי השמיימי לא נטש אותך בצחיחות, כמו שאתה חושב. אתה צועק לשמים, כן, אתה צועק לשמים יום ולילה, כי הבדידות הקשה ביותר לך לסבול כעת. אבי השמיימי משים אותך דרך זה. דמעות שתבכי יום ולילה, כאבים הכבדים ביותר לווים אותך, ורק זאת רצוני ותוכניותי.
זהו הודעתי היום אליך, ילדי האהוב הקטן שלי. לא תתפוס את ההודעה הזאת כך מאוד, כי היא אינה מושיעה אותך מהחשיכה הזאת, כי החשיכה השתרשה בכל הארץ אביה גרמניה. גרמניה חסרה את ההצגתה. האם זה לא מריר לאבי השמים שלך? גרמניה חסרה את משימתה, אומר אנוכי שוב. אין זו זרם הפליטים שנכנסים אל המולדת, אלא האיסלאמיסטים. הם יהרגו אחד את השני. הם ישחטו אחד את השני. האם זה לא מריר? זאת אמונה שלשדית באה לגרמניה, ואתם הגרמנים היכניסתם אותה.
כמרים גרמניים, איפה היו אתם כשהגיע הזמן להתפלל ולזבוח? ילדי הקטן שלי היה מוכן. היא אמרה 'כן אב' עבורכם ומצפה שאתם תרגישו למה ילדי הקטן שלי ככה קדושה, למה היא סובלת כך. אתם לא הורידתם ממנה את הסבל הזה; לעומת זאת, אתם גרמו לו להיות יותר חמור.
אתם בוויגראצבאד חמלו על המשימה הגדולה. אתה, המנהיג, הביאת את העונש הגדול ביותר לילדי. התעללת בהם והדייקון שלך 'הכריז' עזר לכם. השטן נכנס אליכם ומשתמש בכוחו בתוככם. תבינו בקרוב שאני השליט בוויגראצבאד, לא אתה. עם נגיעה אחת אוכל להסיר אותכם אם רוצה. זרוע הזעם שלי מוגבה כבר זמן רב, וזרוע הזעם הופכת להיות יעילה בקרב המוסלמים. ממלכה תקום נגד אחרת וממלכה נגד אחרת. האפוקליפסה תהפוך יותר ויותר יעילה. רק צריך להאמין בהם. אמונה תשעז אתכם. כאשר תחלו לא לחיות באמונה, אלא לכשלים לגמרי, אז אני לא יכול עוד להגן עליכם. אך אתם, ילדי, האמינו.
אם את, הנביאה הקטנה שלי, חושבת שאת מותשת לגמרי, עליך לזכור שהכוח האנושי הגיע לסופו, אך לא הכח האלוהי. האלוהים תמך בך. ובכחו האלוהי לא נכשלת. אמרת "אני כישלון", לא, את לא, להפך, את הנביאה הקטנה שלי האהובה שאשק ואשר אוסלח לך הכל. לא יכולת אלא להרגיש פתאום מותשת על ידי אביך השמיימי ודברת דברים שלא יכלת להסביר לעצמך. הזנחה עמוקה זו והצחיחות תפסו אותך אתמול. כמה קשה היה לי, האב השמיימי, להשאיר אותך בזה הזנחה, אף על פי שאהבתי לקחת ידך ולוציא אותך ממנה, אך הייתי חייב לאפשר לך לסבל. זה היה מיועד לך. זו הייתה צלבתך שאת נושאת אותה בעצמך עד היום ותהיה עדיין. את לא מתרחקת מיני, אביך השמיימי. לעולם לא התרחקת ממני, להפך, כי הסבל העולם הזה גדול בלתי ניתן להבינה לך. הצלב כבד מאוד. עם הכל ששייך לו, נטלטלתו על עצמך למען העולם, למען אלה שלא מאמינים, המעלים לי תפילה ולא מעלים לי תפילות ומעריצים אותי, מכחישים אותי, כמו המנהל בוויגראצבאד.
אני רצה להציל אותו מההרס הנצחי, מן ההנפילה לנצח בגיהנום. ואף עכשיו אני רוצה להצילו, כי לא חפץ שאיש יטבע בנקיק הנצחי. אך האדם הרע הגיע למקום שבו שלטת השנאה והמחלוקת. שם היה זה "דיאקון" מוכן לשקר ראשון. אתה הונחת על ידי, אבי השמים, ודברת את האמת. אך האמת הזו נחשבה לשקר מהתביעה. תצטרך לתמוך בשקר מצידם האחר. ואף כך חפץ אנכי. אתה מרדוף עד הקצה, והזאת תוכניתי כי בניך ישוע המשיח סבל הסבלות הגדולות ביותר ורדיפות ויעשה כן גם בך. אך הניצחון יתגלה אחרת ממה שמצידם האחר מצפים. הניצחון יהיה של אמי השמים. היא תשלוט כמלכה מנצחת ואני המלך בלבבכם. תזכו בכתר הנצחי. האין זה הדבר הגדול ביותר שאפשר לצפות?
אימי השמים הייתה עמך תמיד. המלאכים יתמוכו בך בסבלות האחרונות והגרועות שמצפה ממך. בבדידות ובהנחה, ילדי, אני שם. לא תחוש זאת. תהיה לעיתים קרובות מופנמת, אף דחופה. אך האין זה טבעי? אתה רואה כוח אדם ולא אלוהים בך. הכוח האלוהי יגבר ולא הכוח האדם. תקבל את הכוח האדם. ובכוח האדם הזה תדברי מילים שאינך מבינה אותן בעצמך. אך תהפוך לנביאתי הקטנה, שמדברת מילים שנבאו ונכון להדריך את העולם כולו. אמין כי אני, אבי השמים, מנחה ומכווין אותך ואסף להשתמש בך כפיל בעבור הכוהנים לא מקשיבים אלי.
אתה המסר הראשון והראשון שבאמונה מלאה נותן לי את הנחמה של היתר לומר הכל דרךך ולבצע ביך לחלוטין את תוקפי. רבים ממסרי ומשורי ייפלו בזמן הקשה הזה, כי זה קשה מדי עבורם לעלות על ההר לגולגותה. אבל אתה, ילדי, יש לך כל יום את המיסה הקדושה של זבח שמזכירה אותך ואשר בה אני יכול ועומד לפעול עם בני ישו המשיח. מיסה קדושה של זבח בטקס הטרידנטיני לפי פיוס החמישי, שהכיל בלבד את הזרם המלא של חסדי, דרך אשר כל מי שרוצה לחוות אותו יזכו לתמיכה והגנה, ואשר כאשר הוא על-פי DVD, יש לו כוח פעולה מלא, והזרם החסדי יעבוד ביך.
התאמינו, ילדי היקרים שלי. המשיכו לתמוך בילדתי כפי שעשיתם עד עתה ולהוסיף בתפילותכם ובכפרותכם. הפנו אלי את תשומת לבך, האב השמיימי, ותזכרו תמיד כי זה הזמן הקשה ביותר, הנטישה והצחיחה בילדתי, שאין לי רצון להטיל עליה. אך עם לב כבד אני חייב לאפשר זאת. גם הייתי צריך שאשת חבלי החמודה שלי תעבור את הצחיחה הזו. למה? כי אנוכי אהבה. ואהבה דורשת מהאוהבים ביותר. למי שאני אוהב יותר מכל, עלי להטיל עליהם הסבל הגדול ביותר, אך זה סבל האהבה, ואתם עדיין לא מבינים זאת, ילדתי. זה הסבל שאנוכי נותן לך מאהבה. יום אחד תוכל להודות על סבלה הזו. אין זה רחוק עוד. אתה עדיין תשתומם ותיאש לעיתים קרובות כי זה נראה לך כבד מדי. אז זכור שאני השמת אמא לצידך: האם השמיימית, המלאכים והקדושים. אתה תסבול רק את הקרבן של נפשתך, הקרבן המלא, סבל העולם הגדול הזה. אתה יכול לשתומם ולעיתים להיות מודאג, אך אל תשוטטו מן הדרך הזאת, לא תומר "לא, אבי, עכשיו אני מבין דבר. אנוכי מתפטר מכל." אתה לא צריך לעשות זאת, ילדתי, - להתפטר מזה. בכל מצב אעזור לך, אז כאשר תאמר "אינני מבינה, אבי. סבל שאינו ניתן לתיאור אני חווה, אך אתה תשלח לי לסבול סבל זה עד הסוף ברצון. לא ניתן לתאר כמה קשה זה עליך, - לא ניתן לתאר כמה קשה, אך זה דרךך, זו צלבתך, שאתה חייב לנסוע בה בלבד כסבל עולם. השמתי את קטנת הצאן שלך ואת מאמיניך לצידך.
האם זה לא טוב שאני נתתי לך את מוניקה הקטנה לצדך? האם אין זה דבר? אולי אינכם רואים שאתה לא יכול היה להתמודד ללאה? זאת הייתה צריכה לקרות. זו המשימה שהיא מקבלת על עצמה - לחלוטין. גם אתם, עדרי קטני, לכל אחד מכם ניתנה משימתו. תוכלם למלא אותן לחלוטין אם תאמינו באומניפוטנטיותי ואומניפוטנסי ולא בכוחכם שבו אפשר לסמך. גם מוניקה שלי לא יכולה לסמך על כוחותיה, רק על האלוהים, היא תחול בצדך. אתם תשליטו בכל דבר הזה בכח זה. תאמרו שלא תבינו הרבה דברים. גם אתם תקוממו, כי עוד סבל רב יגיע אליכם. כפרה וסבל, שם אומרים: "אבי השמים, האם כך רצית? לא מבין מדוע כל הדברים צריכים לקרות כך." ורק כן זה יהיה לפי תוכניתי ולא לפי תוכניותכם. אתם אינכם יכולים להניע דבר. אתם בלתי כשירים ואתם זקוקים לחלוטין לעזרת האלוהות שלי.
ראו את הצער של ילדיי הקטנים. זה צער גדול ביותר. אל תשתכחו לתמוך בהם בצערם תמיד. עד כה עשיתם הכל ואני מודה לך, גם אתה, תלמידים יקרים שלי. לא נכשלתם. וגם אתה, ילדי הקטן שלי, לא נכשלת כמו שאתה חושב. אתה סובל/ת, ובצער זה לא תוכל/י להבין הרבה ממה שאבי השמים מצפה מכך. אומר/ת "אבי השמים, האם נטשתני ושרית אותי?" איך יכולתי לשכוח אותך? אך הנטישה היא היבשות שאתה חווה. לא תבין זאת כי זה בלתי ניתן להבינה לך. הכל יגלה בו שאינו מתרחש לפי רצונך ותאוותך. לפעמים תחשב/י "האם אבדתי את דעי? איפה אנוכי, איפה עומד?" אך אז אבי השמים אוהב אותך ביותר, כי נתת לי הכל. זכור זאת. אמרת/ה "כל דברים, אבי השמים, לך. רצוני ודעתי יהיו שלך." לכן צער זה, כי בצער שוכנת המטרה והמילוי. יום אחד תחוש/י את זה ותודע שהאב השמיים היה חייב לדרוש ממך הכל מכיוון שאולם רע מאוד ומכיוון שכנסיית הקתולים חרבה לחלוטין. אם לא, אני האב השמים, בבני תוחזקם, כי בגרמניה הבוץ, הטינה הגדולה ביותר, חדרה לכנסייה הקתולית. וכל זה האב השמיים חווה בבנו ובטהרת כל הטהורות, האם השמימה, שבה היא בוכה ומתאבל עם בנה ואתי בן דודי ישוע המשיח, ילדה יחידה שלה. כקורדימפטריס צריכה לסבול הכל, וכלכם ילדים שלה. האם אתם מצפים משום דבר אחר ממנה, האם השמימה? האם לא רוצים לסבל עם אותה, ילדייה? האם לא רוצה ללכת איתה דרך הניסיון הזה? הלך/י עמה. הולכת בידך. אתה לא נטוש/ת. יש לך הקשר הגדול ביותר של אהבה בה. אל תשתכח זאת. אם תחשוב/י להתאבל, היא לצדך ומתמיכה בך עם טריליון מלאכים שמשלחת למטה. יום ולילה היא מבקשת על כס האב השמים שלא תשלחו לבטוח. אני מבקש ממך: אל תוותרו מעולם, אתם המאמינים והסומכים. אמונה, תקווה ואהבה ישאו אותך דרך הזמנים הקשים ביותר.
זה הודעה חלוצית מופלאת לכלכם שאני נותן לכם היום. אתה, ילדי, קיבלת והעברת את המילים האלה בכוחי. בעצמך לא תוכל לעשות זאת. אל תשענה על כוחותיך. זכור תמיד שאתה נשאר רק בידי הכח האלוהי. אבל זה הדרך האחרונה, דרך הגולגותא. עכשיו זה משמעו עבורך לטפס לגבול גלגלתא עד לפסגת ולא להתיאשר בעצם הסבל הגדול ביותר, אלא לסבול אותו כי בניך ישוע המשיח כעת צלוב על ידי בני הכהנים האהובים שלו. מהבני הכוהנים האהובים שלו מושחת לו כתר הקוצים. הוא מקורע על ידי הכוהניו ומתוקף בצלב. הוי, בני הכוהנים האהובים, כמה אזהרתי אותך ולא שמעת. הלכתי אחריך ואינכם שם. אתם חיים מודרניזם, ובתוכו השטן יש לו סמכות. הרשע ילכד ויפתה אותך, כי הוא חכם.
אני מברך אותך עכשיו בכח אלוהי, באהבה אלוהית, באמון אלוהי ובנאמנות אלוהית. נאמן עד מוות, אהובי, כך תהאו. זו האהבה שאני שופך עליך. אני אוהב אותכם ללא גבול, אלה שהאמנתם, במיוחד צאן קטן ואחרים שלי. אני מברך אתכם בטריניטי, עם כל המלאכים והקדושים, במיוחד עם אם הקדושה האהובה ביותר שלך, בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמין. שמרו נאמנות לי וצאו בדרך הכבדה הזאת רק באהבה. אמין.