יום שבת, 7 ביוני 2014
לב מריה יום הכפרה ושבת קנאקל.
גברתנו מדברת לאחר הקנאקל והמסה הטרידנטינית הקדושה לפי פיוס החמישי בקפלה הביתית בבית התהילה במלאץ דרך כלי שלה ובתה אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. כבר במהלך התפילה ולתפילת הרוזריוס, המזבח של הזבח גם מזבח מרים היו טבועים באור בהיר. אם המולדת נהגה לעלות את תפילתה הכחולה גבוה ולרצות לומר לנו: תפללו אותה, כי זה הזמן.
גברתנו תשאף: אני, האם השמימית, אדבר אליכם היום, ביום זה, לאחר שאנחנו הביאתי אתכם לאולם הפנטקוסט דרך כלי רצוני, שומעת וצנועה שלי אן, שהיא כוללת ברצון האלוהים והאב השמימי ואומרת רק מילים שהן מגיעות מהשמים, היום ממני, אם המולדת האהובה שלכם.
ילדי מריה היקרים, קבוצה קטנה יקרה לי, היום, בשבת הכפרה של לב מרים, אתם חגגו את הקנאקל בכל כבוד. נכנסתם לאולם הפנטקוסט ואני הורשתי לבקש ממך, כאמא וככלה של רוח הקודש, הרבה הורות לעתיד הקרוב.
ילדי מריה היקרים, עולי רגל יקרים מקרובים ומרחוקים, מאמיניי האהובים, אני אם האהבה היפה, גם אם הרוזריוס שלי, מלמדת אתכם את התכונות, ושוב ושוב מבקשת את רוח הידע, פחד האלוהים, סבלנות, נאמנות ואהבה. כל אלה פרי שאנחנו מבקשים ממך, ושהיא כבר ביקשתי מהם.
אל תיראו בזמן הקרוב, ילדי יקרי. כן, נבאתי לכם שישפוך צרות עמוקות כמו הים. עתה אתם פונים אל סבל גדול. זה בלתי ניתן להבין לך מבחינה אנושית לקבל זאת, אך בעוצמת האל תגברו עליה ואני, אם יקרתכם, אעמוד לצידכם. לא אשאיר אותכם לבד, כי גם אני סבלתי את הסבל הגדול ביותר, כאם העולם כולו וכמלכת היקום.
כאן, בבית זה במלאץ, נסבלו עד עתה צרות רבות. הצרות הכפריות גדלות והופכות בלתי ניתן להבין לך, יקרי שלי. לא תוכל להבין זאת כי אתה חושב שהאב השמיימי חייב לספר לך תוכנית שונה לחלוטין. אך התכנית שלו משתנה, ילדי יקרים.
האנשים בלתי נרוצים בתאוותיהם החומריות. הם חיים בעולם ומשתוקים בו. רבים מכהנים ורבים מאמינים נשואו על ידי תפילתך, אבל דחו את חסדי רוח הקודש. זה פוגע בי מאוד, האם השמיינית, במיוחד כאשר בני הכהונה שלי מסרבים לסבול. לא התבגרתם כולם דרך הסבל? היכולים אנחנו לבטל סבל כשבני, ישו המשיח, הלך על הצלב למענכם כלכם? האין הוא סובל את הסבל הגדול ביותר לחטאיכם גם היום? הרציתם, ילדי מרים היקריים שלי, לא לקחת תחילה את סבלו הגדול שלכם, במיוחד כאשר זה בלתי ניתן להבינה לכם, כשזה אינו תואם כלל לרצונותיכם, אלא לרצונות האב השמיימי שאינכם מבינים? אנחנו, כאם שמיינית, רוצים לתמוך בכם בזמן הזה, כי יודעת כמה זה קשה לך לעבור את זה.
אתם, צאצאיי הקטנים והנעימים שלי, חייבים לסבול את הסבל הגדול ביותר, כי שני נשמות כפרה בבית הכבוד קיבלו סבלות כפורה חמורות מאוד. זה בלתי ניתן להבין לכם, במיוחד היום, מכיוון שאתם צריכים להיות בויגראצבאד ביום השבת הזה של הכפרה. רציתם להתפלל שם במקום עם תלמידיך, כי גם התלמידים עושים מאמצים גדולים כדי לסגת מרחקים ארוכים ולהגיע למקומי ויגראצבאד, ובמיוחד להתפלל בליל הכפרה על בניהם של כהנים שמגרשים את בני, שלא מקשיבים לבן ואף לא רוצים לחוג חג הקורבנות הקודש של בן יישו המשיח לפי הטקס הטנטיני לפי פיוס החמישי. הם אינם מוכנים לכך, אף כאן במקום החסד ויגראצבאד. אלו סבלות גדולות שאני חייב לסבול אותן.
לכן אני מבקשת מכם, ילדיי הקרובים של מרים, להתקבץ סביבני. אגלגל עליכם את מנתי הרחב ואז אשמור עליכם כאשר תעידו על האמונה, כאשר לא תחששו מפחדים אנושיים אלא מפחד אלוהים. זה כדי לדחוף אותכם קדימה בתאוותכם להילחם לשמים ולהתייצב למען האמת, גם אם אתם חייבים לסבול רדיפות ובליות רבות.
האם לא הייתי איתכם תמיד כאמא הקרובה שלכם? האם לא תמיכתי בכם בסבךכם? האם עזבתי אתכם לבדכם? לא! לא עשיתי זאת מכיוון שאני אוהבת אותך ואני רוצה לתת אותך לבני. הוא צורך בנחמה זו ממכם. האם תוכלים לדמיין שכל זה הסבל, בן יישו המשיח מוצא רק מעט תלמידים לחג הקורבנות הקודש? הם אינם מוכנים לחיות באמת, לעד על האמת ולעקוב אחריה. צייתנות, ילדיי הקרובים של כהנים, זה הדבר הגדול ביותר שבן יישו המשיח מבקש ממך.
האם לא אתם בני הכהנים שלי שאתה רוצה להנהיג אל בני כריסטוס ישו, למזבח הקדוש, כאב קורבן? איפה אתם, ילדי? האם אתם אבודים? האם אתכם בלבול עד שלא תוכל לדעת את האמת לאחר tantas הורות מהאב השמימי? אך אתה מכיר את האמת, אך יש הרבה רעלה בתוכך. התקשורת וההתנגדות להוראות האלוהיות. הכל ברור מאוד בהמסרים שבתי אן מודיעה לעולם, כי לא היא מדברת אלא האב השמימי נותן לה את ההורות שלו, אותם היא חוזרת עליהם. כמה קל להכיר שאינה יכולה לתת הורות אלה מתוך עצמה, אלא זה חייב להיות גן עדן. אם תקראו בהמסרים הזה בקפידה, תחושו שזה גן עדן מדבר ולא היא, השליח. אתם דוחים את ההמסרים מראשון. לא רוצים אותם. למה? לא תרצו לגרום לשינוי, אלא להפך, תרצה להישאר כפי שהם, כלומר לקחת הכל בקלות ולשחות עם הזרם הגדול.
האב השמימי עם בנו ישו כריסטוס ורוח הקודש רוצה לחנכם כאישיות. לכל כהן יחיד יש משימה מיוחדת לבצע ולא של אחרים, ובעצם לא רוצים שהם ישחטו בזרם הגדול וישים עצמם על אותו המישור כמו כל אחד אחר. אם אז האריה ירעום, הכל יעמיק איתו. היכולים הם לעמוד מול שטן ולהתייצב למען האמת כאשר זה נדרש? כך, ילדי הכוהנים שלי? אתם אז בקדמה במלחמה נגד שטן ותלחמו עםי, אם יקרה לי, ואתם תאספו סביבי?
אתה רואה את דגל הניצחון, דגל ניצחונו של בני יישו המשיח, אותו הוא העלה כדי להעיר אותך למטרה. עליך לשמור את עיניכם על המטרה ולא להתדרדר עוד יותר בבוץ, בחוסר סדר, בחוסר הסדר הזה של הכנסייה. מה היא מציעה עוד היום זו הכנסייה? איפה הם הקרדינלים האמיתיים, הבישופים, הארכיבישופים? איפה הוא האב הקדוש האמתי? היכולת להכיר אותו? יכולת לאמון בו כשהוא מלמד אותך אמונה שגויה? אז תעקבו אחריו ותאמרו: "אני קתולי בכל זאת. ואם אני קתולי, עלי לשמע את הכנסייה, גם אם האב הקדוש מכריז אחרת. מי צריך להאמין לך או לעולם? עליכם לעשות הכל לבני יישו המשיח, שיצא לצלב עבורכם כלכם, שלא אמר לא כשהדבר הפך יותר ויותר קשה. אני, כאם וכקורדמפטריקס, נשארתי תחת צלבו עד הרגע האחרון בבצרות ואהבה ובתפקידי של הקורדמפטריקס לכל העולם ולכל הכנסייה.
כאן אני עומדת היום, ילדי האהבה שלי, ומקבץ אתכם סביבי כי אוהב אותך, כי מאמין ביכולתך. מה שאינם רואים הוא יקר לך. זה משמעו אמונתך, כי אתה מותיר עצמך להוביל ולהנחות. האמונה בפרובאדנס היא חשובה עבורכם. כל מה שהאב השמיימי רוצה ממך, אתם ממלאים אותו כי אוהב אותך ורקי להיות עמו. כילדים קטנים ובצניעות תתנו עצמם לו בידו ותאפשרו לו להנחית אותכם ולא תוותרו והתמידו עד הרגע האחרון בחומרת המחלה והמתקפות. צריך אומץ, אומץ ואמיצות, אהבה ונאמנות. זאת הוכחתם עד כה, ילדי האהבה הקטנים שלי. וכך תמשיכו לעשות כך בזמן הקשה ביותר הזה. אוהב אותכם, אם השמיימי שלכם, שמחזק אתכם עם כל השמים.
בהקדושה של השילוש אני מברך אותך עכשיו בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקודש. אמן. הישאר נאמן לכל הגנים ושמור על ההורות של אב הכוכבים עד תום, ותהיה מוגן. אמון.