יום שישי, 13 בספטמבר 2013

יום פאטימה ומיסטיקה ורודה.

האם הקדושה מדברת כמה מילים לאחר המסע מהרולדסבאך ואחרי המיסה הטרידנטינית הקדושה לפיווס החמישי בקפלה הביתית בגטינגן דרך הכלי והבת אן.

בכי ובכאב לאחר הנסיעה מהרולדסבאך, ניסה אן לדבר. היא עברה התמוטטות. קרמפ אחד של יין אחר השני רעד את ליבה.

בשם האב והבן ורוח הקודש אמון. המזבח היה טובל באור בהיר. מלאכי הטברנאקל ...

גברתנו אומרת: ילדי יקרי לי, עולי רגליו האהובים שלי מקרוב ומרחוק, אנוכי מברכת אתכם שוב. כעת חזרתם למקום שלכם בגטינגן לאחר מסע ארוך. עם קשיים גדולים, בשל תנאי מזג אוויר קשים, הגעתם לביתכם.

אני מודה לך שהלכת אל מקום העלייה הרולדסבאך שלי, אף על פי שאתה, ילדי הקטן שלי, קיבלת השתקפות גדולה, כי המשטרה חקר אותך לפני בחג השם שלי. זה היה כל כך קשה לך. לא יכולת להמשיך עוד. אני תמכתי ונתחתי אתך. ואתה עכשיו בסוף, ילדי הקטן שלי. אני יודע על צרתך. לבך נקרע.

הם התחילו ברדיפות, לא נגדיך, אלא נגד המושיע. אתה יכולת להתפלל שם במקום העלייה במלון כל הלילה לפני הקודש קודשים החשוף. אתה, ילדי הקטן שלי, נתנת לך מאמץ גדול וניסה, כפי שיכלת, להתפלל, לזבוח ולכפר במקום זה.

רבים עולי רגל הופיעו בהרולדסבאך, סגדו כל הלילה, הם נכנסו לכולם לתוך הבור עם דגלי ואמרו כן: "כן אבינו, הכל באהבה לך.

ואתה עכשיו, ילדי, חזרת הביתה שוב עם הכי קשה של בעיות נפט גבעות. את לא יכולת לדבר. אמא סטנדינג מאחורייך. את בוכה. כן, גם אנוכי בוכה על כאבך, על צרכך. אף אחד לא יכול להבין אותך. זה כך קשה לך.

הרדיפה ממשיכה. עמדת בשדה הקרב הגדול ביותר. הם לא השאירו שיער טוב עליך. היית שמור מכל הצדדים. כל אלה שרצו לשרת אותי, שהם רצו לתת לי, כמאמי האהובה, זר פרחים לחג השם שלי, גם הם נצפו. לא מאמין היה מותר להיות שם. המאמינים דוחים. אלו שמעלים את דברי הם שקרנים. את צריך לרדוף אותם מהכיכר. עליהם להיגזר מבית כי ילדי הקטן אינו ממשי. זה אינו ממשי, כלומר, דברי אינם ממשיים.

קחתי אותך עד כאן, ילדי. ואתה כבר לא יכולת יותר. מנוחה עכשיו, ילדי. אנוכי יודע כמה זה קשה לך. אני מברך אותך ומאהב אתך בכל לבי, אםיך, מאמי האהובה!

(אן לא יכולת להמשיך. היא חווה התמוטטות מלאה שוב).