יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

חג העלאת מרים ושומרת תפילת השושן לחיים לא נולדו.

גבירתנו מדברת לאחר התפילה של תפילת השושן והמסה הקדושה הטרידנטינית על פי פיווס החמישי בכנסיית הבית בגטינגן דרך כלי ובת שלה אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. היום, רבים ממלכי הזהב נכנסו שוב לכנסיית הבית וצברו סביב מזבח הקרבן ובפרט סביב מזבח מרים. הכל היה מאור מאוד, במיוחד מזבח מרים. התינוק ישוע היריע. כאשר תפלת השושן לחיים לא נולדו, ראיתי את המלאכים ואת האם הנעלה מנחים את הנשמות הקטנות לגן עדן. זה היה קהל גדול שלא ניתן להחמיץ. גבירתנו זרעה ורדים אדומים, צהובים, לבנים ורוזיים.

גבירתנו תדבר אליכם היום בחגו של העלאת מרים: אני, אם חיבתכם, אדבר אליכם היום דרך כלי רצוני, משמעתי ואנושי בתי אן, שממש בא רצון השמים ומיום זה מחזירה את המילים שאני מדברת.

ילדי מרים האהובים שלי, עולי הרגליים האהובים שלי מקרוב ורחוק, צאנצ'י הקטן האהובה שלי, אני, אם חיבתכם, אדבר אליכם היום. אגיע למקומות רבים לעלייה לרגל, כי אני מודה כשמקדשים אותי במידה רבה ביום זה, כי יש לי הרבות חסדים לסלח עליהם מהשמים ביום זה. גם אתן חסדי מיוחדים מאוד מזה מזבח מרים כאן בכנסיית הבית בגטינגן.

צאנצ'י האהוב עלי, ילדי מרי האהובים שלי, מה שמחה גדולה יש בשמים היום שהם חוגגים את החג הזה, כי במקומות רבים אפילו לא מזכירים אותו ואין מצליבים קורבן קדוש לכבוד בני ביום זה. החג הוזנח מכיוון שאומרים שזה לא נדרש להכיר בכך באמה השמימית ככה. זו מסורת ישנה ולא חדשה. הם אינו מאמינים בתולדותי ללא דופי, ואינם מאמינים גם בגליתי. הם אומר שהדבר הזה הוא פנטזיה, כלומר, הם דוחים את הדוגמה שהוכרזה על ידי האפיפיור פיוס XII בשנת 1950. אין עוד מי שמאמין בו. נאמר שכל מי שאינו מאמין בו נחשב לאחורי, ולא יודעים שהראוי היום להיות פרוגרסיביים, להחגיג את ארוחת הקהילה, אשר אינה יותר קורבן קדוש. בני חסרי כבוד באותן שולחנות טחון ואף על פי כן מאמינים שאזו המסה הנכונה היום. זה מרה מאוד לבני ישוע המשיח לצפות בזה, אף על פי שהוא לא חי עוד בתאבוטים אלה. בכל זאת, זה מכאיב לו מאוד כי הוא ממשיך להיות מסוכסך והכוהנים אינם מאמינים בו יותר, אלא במקום הקורבן הקדוש הם עדיין מחגיגים את ארוחת ההקהילה הפרוטסטנטית. הפרוטסטנטיות הונחה בראש כך שכבר לא יודעים שהם קתולים. אין להם מודעות שיש הבדלים - הבדלים גדולים - בין ארוחת הקהילה לבין הארוחה הקורבנות.

אחרי הכל, יש רק את האחד, הקדוש, הכנסייה הקתולית והאפוסטולי. כל הדתות האחרות הן קהילות דתיות ואינן חוגגים ארוחת זבח קדושה. זה קייים רק באמונה הקתולית. זו היא האמונה היחידה האמיתית. לאסור, רבים מהכוהנים אינם מאמינים שזה חייב להיות האמונה היחידה. "אמונת זאת," הם אומרים, "ניתן למצוא גם בדתות אחרות." זהו, אחד מערבל אתה, האמונה הקתולית עם הדתות האחרות, כך שאין עוד אמונה אמיתית היום. הוא נעלם.

כן, ילדיי היקרים, רבים מבקשים את האמונה האמת. אך הם מחפשים אותה בדתות אחרות. המאמינים לא מצביעים יותר על הכנסייה האמיתית היחידה, כי גם הם אינם יודעים - דרך הכוהנים - שארוחת הזבח האמיתית היחידה חוגגת כאן ואשר האמונה האמתית היחידה ניתן למצוא. אתה מערבל הכל. בינתיים ההכנסייה נהרסה. הם גנבו מהם את האמת.

הצעירים מחפשים בדתות אחרות. בודהיזם, איסלאם ודתות רבות אחרות מקובלות על ידי הקתולים - לאסור, ילדיי היקרים.

ואתה חוגג את החג שלי היום בכל כבוד. אתה העריכו מאוד ועשיתם ממנו יום חופשה, שבת. על זה אני מודה לך, כי כאן בגטינגן לא ניתן עוד למצוא האמונה האמיתית. היא הפכה לחיים יומיים. אין יותר ידוע שאנכי חוגג את החג של העלייה לשמים של מריאם היום. אם תשאלו אנשים, הם אף לא יודעים מהיום היום ומה זה משמעותו. שאשא אל השמיים בגוף ונפש מוקלט באמונה ואסור רוב הכוהנים אינם מאמינים יותר בו. כך אין להם צורך לחוגג את החג הזה.

האהבה לישו המשיח הייתה אמורה לדחוף אותם להודיע על עצמם בתנ"ך. הם חושבים שהם יודעים את התנ"ך ומתייחסים אליו לפי זה. זאת כבר השקר. אין עוד ידוע להם פסוקים רבים מהתנ"ך, אך הם מכריזים על הבשורה הטובה ולוקחים לעצמם מה טוב ביותר מתוך התנ"ך, מה קל להוכיח ומה קל לחיות.

אמונה, יקרי האוהבים שלי, קשורה לצלב. אתם חייבים לעבוד את הצלב. צלב ישוע המשיח מוביל אותכם לישע. חתמו על עצמכם תכופות. זה חשוב! כך אתם מראים: אני קתולי, אוהב את הצלב, כי ישוע המשיח הלך לצלב עבורי, אישית, ועבור כל אחד ואחד מאנו, אחרת נהיה אבודים.

אהבה זו נשפכת היום במיוחד אל לבבכם מידי אמא הכריזמת שלכם. האהבה לישוע המשיח באלוהים השלישי היא חשובה מאוד לכל אחד מאתם, כי יש לכם את האמונה הקתולית באלוהים השלישי ואינה נמצאת בדת אחרת. זה נשכח וזה לא מוכרז יותר. הם אומרים: "זו הכנסייה העולמית והיא כוללת הכל שאפשר, אך לא את האמונה הקתולית.

יקרות ילדי מריה שלי, כך זה נראה היום ובעיקר אמא הכריזמת שלכם בוכה. אבל אנוכי משפך עליכם היום חסדים גדולים, חסדים גדולים של ידע ואהבה, נאמנות ואמון. אתם יכולים לאמן יותר עמוק דרך יום החג הזה, כי התחנוניות שלי על כסא האב השמיימי ישמעו. אם רבים היו מבקשים ממני היום למען האמונה, למען אהבת האב השמיימי, הם יהיו נענים. אך הם לא. הם לא שמים לב לאהובתי, שאותה מכילה הכל בלבי, כלומר אהבה אלוהית. ואלה אנוכי אשפוך על הכוהנים הרבים. אתם לא תאמינו זאת.

אבל ישוע המשיח, בני בתריסות, יש לו תוכנית חדשה מוכנה ואת התוכנית הזו הוא יגלה לך בהדרגה - רק לכם, ילדי מריה האהובים שלי, כי אתם מאמינים. הוא לא יכול לגלות זאת לאחרים. צריך להיות אמונה עמוקה ואמון גדול. זה חייב לצמוח. גם אם אינכם רואים דבר, וכל הדברים על הקרקע, ואין אפשרות לכם שדבר יתחיל לשנות, אתם תאמנו. כי אתם יודעים שהאב השמיימי עושה האי-פוסיבלי לאפשרי. וזה יחול מאוד בקרוב. דרך ידיים אלה הוא יהיה מסוגל לעשות נסים. מי שפותח אל התכלית שלי ללא חטא ולוקח את ההקדשה הזו - במיוחד הכוהנים - יושע. ואני מחכה לכך עם תאווה, כי אני רוצה למסור אותם לאב השמיימי. אז הם במקום בטוח ושום דבר לא יכול לקרות להם, כי שטן כבר עשה הרבה בהם. זה עוד לא רחוק. המתינו לנסים, המתינו לגלויי העתיד, כי אתם באמצע האירוע הגדול. זה יחול מאוד בקרוב ואתה תרגישו זאת, אף על פי שאינכם רואים דבר.

אני אוהבת אותך! אם השמיימי שלי אוהב את ילדי מריה יותר מכל. להם יש לעבור את הסבל הגדול ביותר, אך הם יצליחו בעזרתי ובלב הטהור שלי. אני מאספת כל אל ליבי הקדוש ואתן אותם לאב.

אני מברכך עכשיו באהבה האלוהית של התריסות, בשם האב ושל הבן ושל הרוח הקודש. אמן. אהבה ללא קץ ונאמנות ללא קץ, שאני נותן לך היום. אמן.