יום רביעי, 18 במאי 2011
אחרי התפילה הלילית, גברתנו מדברת על החיים הלא נולדים בבתים בכפר גטינגן דרך כלי ובתה אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמן.
גברתנו מדברת: לפני תחילת התפילה הלילית, קהל גדול של מלאכים אסף סביב הבית ברחוב 51b קייססטראסה. ממנו הם עברו לרחוב גייזמר לנדשטראסה 103 והקיפו את הבית. אחר כך, עם תפילת התרוסרי שלכם, הם הלכו איתכם לכל העיר. ריחות רביםלווה אותך, שגברתנו השמימה, יתדלקתי על כל העיר. אלה זרמים של חסדים שהעבירו לעיר זו, לעיר גטינגן החוטאת מאוד. כך רציתי, הגברת השמימיה, וקיבלתי את המשימה הזו מהאב השמיימי.
אני מדברת עכשיו דרך כלי רוצה, שומע פקודות וצנוע שלי ובת אן, שהיא מושתתת לחלוטין על רצון האב והוא רק חוזר על דבריו שלו והרגלים היום.
ילדי מריה היקרים, היום, ביום התפילה הלילית הזה, אני רוצה לתת לכם, לאימהות שילדיהן נרצחו, מילים חשובות לשאת עימכם בדרך, בדרך העתיד.
עדרי מריה היקרים, אתם הבטיחו דרך כפרה שלכם כי היום נפשות רבות, ליווי מלאכים, נותרו להיכנס שוב לגן עדן. הם קיבלו אותך גם אמרו לכם לבוא וגם הודו לכם שהדרך תפילה שלכם אפשר להם להיכנס לגן עדן. היו מאוד מאושרים.
עד יקרותי ילדי מרי, איך אנחנו עצובים לגבי המקום גטינגן, כי אני, האם השמיימית, רציתי להקים את כסא חסדי כאן בפרישתכם 'מריה, מלכת השלום'. לא הוענק לי דרך זה הכהן החוטאי, שגרש אותך מכנסייה זו ומנע במקביל את ההשגחה הזאת, שאתה הלכתי בה במשך שבע שנים. אתם חוויתם הרבה דברים ואלוהים, בעיקר, הצלתם נשמות רבות מאוד.
עד יקרותי ילדי, אתם חשבים שהכפרה הזאת לא הורשת לכם להציל את הרופא שמבצע עכשיו הפלות אלו. לעיתים קרובות, עד יקרותי ילדים שלי, נגעתי ברופאה זו, היא רוצה להפסיק להרוג תמיד ילדים. אבל רצונם אחרת. ואבי השמים, כפי שאתם יודעים, נותן חירות לרצון לכל אחד.
התפללו ומשיכו לכפר, כי יש עדיין נשמות רבות להציל.
לך, עד יקרותי אמהות, רוצה להזכיר לך, לעשות הודאה טובה של חוטא כך שאלוהים האב בטריניטי ישלח לכם סליחה על מה שעשית. התחרטו עמוקות והתחילו חיים חדשים, חיי אמונה נאמניים בעומק ידיעה ואהבת אלוהים. שם תמצאו ביטחון שאין לך עד עכשיו. אתם ביצעת חטא קשה מאוד, והוא צריך להתחרט עמוקות. אבל לעולם לא יסרב האב השמיימי לכם התחלה חדשה. יש לך ההזדמנות להתחיל מחדש ולחוש טוב באהבתו, ואמא שלכם השמימית תלווה ותצור אתכם.
כן, יקרותי, כאן בגטינגן עדיין זה כואב לי. כאשר אתם הולכים לוויגיליה הזו, אני עוד חסר את המקום החסד הזה בכנסייתכם. הוא היה גדל ואתם יכלו לשפוך הרבה חסדים על רבים שיאמינו בו. אך הכומר זה, אליו, מנע זאת. גם מנע ממני את הסנאקל שלי. ובכלל, בכל ראשון בשבת בחודש, אתם מציינים את הסנאקל הזה, אשר מוקדש בבית תפילה שלכם. אני רוצה להביע לכם תודה על כך כמו גם על הוויגיליה הקבועה הזו. באמונה נמרצת אתם הלכתם בה ורבים תרנגולים אתם התפללו והעבירתו לאב השמים לשמחתו ולשמי. בנוסף, יש לך כוח אלוהי ללכת בוויגיליה זו. הארכאנגל הקדוש מיכאל שוב יכול היה ומותר לו להרחיק ממך הרבה איבה.
המשיך להיות אמיצים ואומצים, אף על פי שתסעו בקרוב למקום החסד שלי ויגראצבאד לפי בקשת האב השמים. הכל גורל, הכל פרוידנץ. זכרו זאת. הדירה החדשה שלכם כבר מחכה לכם.
אני אוהב אותך ומב�רך אתכם עכשיו בטריניטי האלוהים, האב, הבן והרוח הקודש. אמן. האהבה היא הגדולה ביותר! תזכו זאת תמיד שיש לך את האהבה האלוהית ולא האהבה האנושית שלטה. אמן.