יום שלישי, 12 באפריל 2011

ליל הכפרות בגטינגן בכנסייה הביתית.

אמא הקדושה מדברת בשעה 23:30 לאחר המיסה הטרידנטינית הקורבנית דרך כלי ובתה אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. המזבח של מרים זוהר בזהב, כסף ואדום. קרני אדומות כהות יצאו מהלב הטהר של אם האלוהים. המלך הקטן של האהבה שלח את קרניו לישו התינוק. המלאך הגדול מיכאל הכה בחרבו בכל ארבעת הירחים כדי להדוף את הרע. רבים ממלאכים היו מסובבים סביב הטברנקל ומתפלליים ברכות. האב השמיימי צפה בנו באהבה ונזרח בזוהר בהיר.

אם האלוהים תדבר: אני, אם השמים, מדברת היום דרך כליי הרצון, הכניעה והענוות ובתי אן אל עולי רגל שלי, כי זה ליל הכפרה בהרולדסבאך, בו אתם כאן בגטינגן מצטרפים בכנסייה הביתית. בתי הקטנה רק חוזרת על מילים מהשמים והיא שוכבת באמת המוחלטת.

עולי רגל יקרים מקרוב ומרחוק, מאמינים יקירים, צאן קטן יקר ועוד צאן קטן יקר, אני, אם הטהרה והמ�לכה של הניצחון ומלכת השושנים בהרולדסבאך מדברת אליכם היום. כן, ילדיי היקרים, דמעות בוכה היום על הכנסייה המודרניסטית, דמעות צער. בני, ישו המשיח בוכה על כנסיית המודרניזם כי אף אחד מהרבנים הראשיים לא מוכן לחזור בתשובה, לבקש ולמצוא את הדרך הנכונה ולהתפלל עבור הטעויות שנעשו בכנסייה המודרניסטית ומתבצעות היום.

כמה צרה קרתה כמה יגון בא על עם הגרמנים. האם לא יש לעם הגרמני משימה מיוחדת? ולקיום המשימה הזו בנו עדיין מחכה היום בגדולת תאוותו. הוא בוכה על הכוהנים הרבים שעומדים בצוק ומחליטים שלא להתחרט. רבים הודעות, הוראות רבות ונבואות רבות נתתי להם. הם לא אחריהם, אלא המשיכו לדחות את השליח שלי. הם בזוהו בהם והפריעו להם. אין בה כלום! כמה פעמים בני אומר זאת לכל העולים רגליים, לכל המאמינים, במיוחד לנשמות הכוהנים. האם תוכל לחקור שזה יכול להיות דברי השליח, שהדברים הזה יוצאים מליבה ולפיה? לא! אלה מילים מן השמים שאותה חוזרת עליהם.

אהבתי, אין להבין כיצד צמחת הפסיון שלי חייבת לסבול כך ללא רחם מהרועים הראשיים. לפחות אמונה תעורר בלבם. אבל גם זאת לא היה להם.

אני, אם השמים ואמא הכנסייה, קורה אליכם, רועי האהובים: שובו, שובו לחג הפסח הקדוש הטרידנטיני, החג הפסח היחידי של בני ישו המשיח! אין חג פסח אחר קודש!

האם תרצו להמשיך לראות את זה כערך בחברת האוכל המודרנית? אתם פונים גבכם לבני ומציצים לעם והחוגגים עם העם. יכול להיות זאת האמת, אמת החג הפסח הקדוש היחיד שבני ישו המשיח קבע? זה היה יסודה של הכנסייה, הכנסייה היחידה, הקדושה, הקתולית ואפוסטלית. לא הוא עצמו הקים את הכהונה? ומה יצא מכך? כוהנים שאינם ראויים שפנו לעולם ולהנאות העולם. הם אינם חיים לבני ולאו דאי קורבנות. הם נמנעים מכל זבח. הם רוצים לפעול בעצמם ולא להפסיד את סמכותם. בני ישו המשיח בטריניטי נתן עצמו שוב ושוב לאביו השמיימי, אביו.

מה זמן אתם עכשיו, בני יקרי הכוהנים והרועים הראשיים? אתם בזמן הפסיון, בזמן הסבל שקדמו לדרך הצלב הזו. בן זמננו ישוע המשיח היה צריך להסתיר עצמו כדי שלא ילקו אותו ראשון, כי התורה הייתה לבוא אליה. הוא היה צריך ללכת בדרך זו של הצלב למען גאולת כל האנושות. והוא כבר סבל בזמן זה, שעות הר המוריות. הוא הסתר את עצמו מהעם והכין עצמו לדרכו זו של הצלב.

ואני, אמא יקרתכם, כמה צריך היה לי לסבול, כי ידעתי על דרך הצלב שלו שצריך ללכת למען גאולת האנושות מחטאותיהם הקבריות, לגאל את הכוהנים ממעשיהם החילולים. אני כאמא, כאימה דואגת, רוצה להביא אותם כולם לבן זמננו. אני מתקווה שיחזרו, כך שאוכל להחזיר אותם לאב השמימי.

בני יקרי, כמה כבד לב האמי שלי. הוא מלא צער ודאגה עבור הכוהנים הללו. גם עכשיו בזמן זה אני סובלת במיוחד, כי לא הפכתי לקורדתמיטרית של כל העולם, הכנסייה הקתולית היחידה? לא הלכתי יחד עם דרך הצלב הקשה של בן אלוהים? כמה כבד היה לבי וכמה הוא סבל. הוא נדקר כמו חנית, כך גדולה הייתה הכאב.

ואני מחכה איתו בנה בארצות, שהרועים הראשיים יתפנו, שיזכרו מה זה להיות קתולי. אליל הם פנתו לפרוטסטנטיות ונסוגו מהכנסייה הקתולית. הכנסייה הזאת היחידה, הקדושה, הקתולית והאפוסטלית נמכרה על ידי הרועה העליון. האם אתם יכולים למדוד מה כאב זה לבני זמננו בטריניטי? הוא אוהב כל אחד! כל בניו הכהנים נקראו על ידו, בן זמננו.

להיות כהן זה להיות כהן זבח, זה להביא קורבנות וליתן את עצמו בגביע הזבח, כך שיתמידו לאמר: "כן אבינו, כן אבינו, אם זאת רצונך, אני ממשיך לתת את עצמי לכם בזבח. כל מה שתבקשו ותאוו, אעשה ממני אהבה לך, כי אנכי שליח ובורחך.

כן ילדי האהובים שלי, היום, בלילה הזה של כפרה, רוצה שאבקש מכם שוב, לכפר. להצטרף לתפילת הכפרה של הרולדסבאך. ילדי העלייה האהובים שם, אתם שכופרים הלילה הזה, אני רוצה להחזיר לכם תודה כי אתם מסייעים להושיע נשמות, נשמות כהנים שנסוגו מהקדושה הבזבחית, לחזור ולהביא אותן לבני.

ואתם ילדי האהובים שלי, כאן בבית הכנסת בגטינגן, גם אתם תכפרו הלילה הזה. הקורבנות שלכם יקרים מאוד! אתם לא מוותרים. אתם ידעים שהדרך זו תחמיר. נבא לכם שהקרבנות יהיו גדולים יותר וכבדים יותר. אבל מעולם לא אמרתם לא לבני. "כמו שתחפוץ, אבינו השמיימי, כך נעשה", אתם אומרים פעמים רבות ומעידים על אמונתכם לפני אחרים.

איזו הרבה הודעות פוזרו בעולם - כמה הודעות יקרות! והם נשארים ללא געייה מהרשויות. זה קשה וצער לך, אמא הכי קרובה ואוהבת. אך בכל זאת אנחנו שמחים בקרבנותיכם. הם נוחמים לי. הלילה הזה של כפרה, אותו אתם מחזיקים בשבילי, יקר לכהנים, יקר להרולדסבאך.

כפרו, המתינו, התפלל ואהבו את בני מעל הכל! תנו לו מה שאתם יכולים ולמה שאפשר לכם. הוא מחכה לכם, כי אתם יודעים שהכול אוהבים מאז ועד עולם. הוא אוהב אותך ללא מידה, במיוחד בכל קרבן שעושים.

ואתה, ילדי היקרים של מריה ואבא, רוצה לברככם בטריניטי עם כל המלאכים והקדושים, בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמן. חזקו! תהאו אמיצים וקדימים נאמנים לאמונתכם בישוע המשיח בטריניטי! אמן.

תהילתו ותברכו ישוע המשיח בסקרמנט הקדוש של המזבח ללא סוף. אמן.