יום שבת, 7 באוגוסט 2010
שבת הכפרות לב למריה.
האם הקדושה מדברת לאחר הסנאקל בבית הכנסת בגוריץ באלגאו ואחרי המסה הטרידנטינית הקדושה והערצה לקודש הקודשים של המזבח על ידי כלי הנגינה שלה ובתה אן.
בשם האב ובעזרת הבן ושל רוח הקודש אמין. שוב רבים מלאכים צפפו אל בית הכנסת. הם העריצו את הקדש הקדשים, סבבו את אם הקדושה וכרו לפנייה והעריכו את ליבה הבלתי נטועה.
גברתנו תאמר: אני, אמא הכי יקרה שלכם, הנקבלה ללא פגם, מדברת אליכם היום בסנאקל הזה, קבוצה קטנה יקרית לי, מאמינים יקרים ממקומות קרובים ורחוקים, שיעלו לעולם.
ילדי מרי היקריים שלי, כך אני רוצה לקרא לכם, אמא הכי יקרית לך מאוד היום, כי אני רוצה להביא אתכם לאב השמימי כבניו. אני רוצה לצור אותכם וליתן להורות, כדי שתישארו בדרך האהבה הנכונה ושתמשיכו ללכת צעד אחר צעד במעלה ההר גולגותא. דרך זו סלעית וקשה כמו שאנחנו ניבאתי לכם פעמים רבות. אבל אתם תהלכו בה אם תרצו עצמכם יומית ללבי הבתולית שלי. אני מקבלת אותכם, ילדי מרי היקריים שלי, מנהיגת אתכם ואנחנו תמיד עימכם בתלאות העולם, במיוחד בצרכים ומשברים הכנסייה.
בני הכהנים האהובים שלי, זה מה שאני רוצה לקרוא לכם היום בדרך מאוד מיוחדת. כמה אני צער עליכם וכמה אני סובל עבורכם. האם אתם לא יודעים שמסרים אלה של אב השמים יצאו לכל העולם כדי שהאנשים, במיוחד הכמורה, יחזרו בתשובה, כך שיוכל להרשות לעצמם ללכת בדרך התפלה? יש לך זמן קשה לפנייך, בני הכהנים האהובים שלי. האם לא הבטחתי לכם כאמא השמים, כאימא שלכם, לשאת אתכם על זה הדרך הקשה? האם אי פעם אמרתי לכם שאני אעזוב אותך, שאשאר עםכם כאימה של הכנסייה? האם אינני נבחרת כאימה של הכנסיה? כמה מריר אני צופה על מעשיכם, בני הכהנים האהובים שלי. האם בנו ישוע המשיח לא מצפה לכם, לתשובתכם והתפלה שלכם? הביטו בהדרכות והמסרים של אב השמים. כמה הוא מבקש את נשמותיכם. כמה אינו צער שהאתם לא רוצים ללכת בדרך התפלה. כמה אתם פוגעים בכנסייה ובנאמניכם.
האם אינך באחריות גדולה במיוחד, אתה, רעייתי האוהבת העליונה? האם אין לך האחריות הגדולה ביותר בעולם כלפי התריסול? האם לא מונו אותך כמאמין בבני, ישו המשיח? האם אתה מתגלה כראוי לו? האם אתה רואה בזמן המבחן הזה בכנסייה? עד איזה מידה נדנדת הספינה הקטנה הזאת ומתנודדת ממקום למקום? בני, ישו המשיח רוצה להרגיע את הגלים. הוא מחכה לך ולהתחדשותך, רעייתי האוהבת העליונה. עד איזה מידה תאבת לאם השמימה לנפשך. לב הפרה שלי רוצה לחבק את לבך ולהובילו בדרך הנכון ובאמת, באמת המלאה. האם אתה עדיין באמת המלאה כאשר נכנס למסגד או בית כנסת? האם אז אתה שקר באמת המלאה? לא, אינך. אין אתה רואה בכנסייה הקתולית היחידה, הקדושה והאפוסטלית. אלה הם בוגדי בני שהלכת אליהם. האם גם אתה תבגוד בבני עם נשיקת יהודה? האם לא נתן לך בני מוכשרים מיוחדים ויכולות כדי לנהל את הכנסייה כרעיית העליון? מדוע אינך מתחיל להכיר זאת שוב ושוב? האם רואה זה כאונס לשקם את הכנסייה בדרך הנכונה? אתה תמיד אחראי. אין יכולת לראות כשאנשים טועים, כאשר אמונת שקר מפוצצת. אם המשיכו להתקדמות של הפרישה, אינך צריך לקחת את הספינה בחוזקה על החבל? מי יהיה אז מנהיגך, מי יהיה איתך? האם לא תאמת השמימה שם להיות איתך? האם אין מאמין, כאשר קוראים לי, שאני אשלח לך לגיונות מלאכים שיעזרו לך לנהל את הספינה הקטנה בדרך הנכונה? האם וותרת, רעייתי האוהבת העליון? איפה מעשיך? לא רק להכריז על דבר אלוהים, אלא לעקוב אחריו. ואתה משמעת לו? עד כמה בני ישו המשיח מחכה למעשיך.
הסערה רועמת והקרב גדול. אבל האם אינך רוצה לצור צבא שירצה להילחם בקרב האמיתי הזה ולא לראות את ההרס? צור לגיון קרב, בני הכמרים שלי, אנוכי מחכה לכם.
התינוקתי היקר סובל עבורכם. הניסוי החדש החל שוב עבורם, והניסוי קשה מאוד. כן, היא לקחה על עצמה את עבודת המיסטיקנית מריה זיילר*. בה, ישו המשיח, בני, יירצה ויאלץ לסבול הכהונה החדשה. כי אינכם הולכים בדרך זו, כי אין אומץ לדרוך בדרך התשובה, לכן סובלת התינוקתי שלי.
מריה זיילר היקרה הייתה מיסטיקנית גדולה ונפש סובלנות גדולה כמו גם תינוקתי כאן, פרח הפסיון, כך קראתי לה, כל כך הרבה סבל ומתוכנת ללכת בדרך זו עבורכם. היא מתפללת תמיד ובלי היפסק לשבירתכם. אין רוצה שפקודת עונש יגיע אליכם. לא, היא מתפללת לתשובתכם. זה חשוב לה מאוד. לכן סובלת והיא אומרת לאבי השמים פעמיים ושלוש: "כן אבי, עבורך אנכי כאן, ואם בחרת אותי לכך, אשתדל להמשיך לרצות ללכת בדרך זו. צאן קטנה שלך תעזור לך בדרך הזו.
אחי האמונים שלי, נא להבין שעתה אין לה להיות בקשר עם אנשים שמונעים ממנה לסבול, שהם מפריעים לה בסבל שלה. לא קל על אחי האמונים שלי לעמוד, לעמוד ולהתמיד בסבל זה. לא לשווא הוא סבל זה החוזר בגיריץ, כי אתר העלייה לרגל ויגראצבאד אינו רחוק ממקום זה. ואור חסדי הקרב היומי של המיסה הקדושה של הזבח יוצא במיוחד אל אתר העלייה לרגל של ויגראצבאד ולכוהנים שם. גם להם יש לעזוב את דרך התשובה. גם הם לא מאמינים במסתורין. גם הם עוקבים אחר הבישופים שלהם, שממנעים מהם לחגוג את הארוחה הקדושה הזבחית בטקס הטרידנטיני.
אחי האמונים שלי, צאו וראו כנסייה זו השוממת. האם לא חשבתם שאתה אבירי שמיים רוצה למנוע אתכם מלהמשיך במודרניזם? האם לא מאמינים שהאב המושלמי נאלץ להסיר את בנו ואת בןי ישוע המשיח מהטבקולות של המודרניזם? כמה רע וכמה חילול קודש התרחשו בכנסיות אלו המודרניות. האין גם לאמונים שם הולכים לארוחה הקדושה ולא לארוחת הזבח? הוא מוכרז כארוחת זבח והוא ארוחת הקהל.
כמה בןי ישוע מחכה רק לכך, לקרב קודש זה! כמה אתם מחכות לכוהנים הזבח! איפה הם, בני הכהנים האמונים שלי, עליהם אנוכי מחכה ואני מתפללת להם תמיד? שוב ושוב אני הולכת לאבי שמיים וביקשת ממנו שיגע בבני הכוהנים לאחר הכל, שתכירו את האמת, יתלווה אחריה וישמעו לה. שוב ושוב הפיכה היא אפשרית, אם רוצה אחד. אנוכי עדיין מחכה לקבוצה לוחמנית שהיא מוכנה לעזוב כל דבר, כל דבר, בני הכהנים האמונים שלי. הרציתם להיות חלק מכוהני המלחמה? לא תרצו ללכת בדרך זו? אני כואבת לכם ואנכי מתפללת לכם וילדי הקטן תמשיך הלוך בדרך הסבל הזה עבורכם כי בןי ישוע המשיח רוצה לסבול בטריניטי בה, כלומר למען הכהנות החדשה עם כוהנים זבחיים קדושים.
זוהי האמת, ילדי היקרים שלי, אתם שבאפוסטסיה הגדולה ביותר. אני אוהב אותכם, ילדיו של מרי, ואני מצפה הרבה ממךם כי אתם מוגנים ומאוחדים בגן המריאני הזה, גן הפרחים, שם תוכלו לשתול עצמכם. הפריחות היפות ביותר צומחות כאשר אתם מתמידים בתפילה, קורבן ואישור ולא נכנעים בזמן המשבר הגדול הזה.
אני מברכך בטריניטי, אני מגן עליך, אוהב אותך ושולח אותכם לקרב, ילדי היקרים של מרי עם כל המלאכים והקדושים, עם פדרו פיוא, הכומר מארס וכל הקדושים האחרים, בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמן. התכוונו, ילדים היקרים, הקרב החל והניצחון יהיה לך, לכל הכנסייה הקתולית והאפוסטלית הקדושה! אמן.
* חדשנות בכנסייה - מריה זיילר, חיים ומיסיון מאת האב יוזף פידלר SJ, כריסטיאנה ורלאג, שטיין אמ ריין, 1988.