הודעות לאנה במלאץ/גטינגן, גרמניה

יום ראשון, 18 ביולי 2010

האב השמימי מדבר אל 38.

יום הולדת על הצלב בדשא במגן באלגאו לאחר תפילת התחנונים של כלי ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. במהלך תפילת התחנונים הורשתי לראות הרבה. זה נגע לי כך מאוד שפתאום ראיתי את ישו המשיח בצלב בדשא עם זרועות פרושות ופצעים דוממים. גם אמא הקדושה, אם הצער, הופיעה בפני כולם עם לב דמם. היא אמרה ליה: "ילדי היקר שלי, לבני דם מהכאב שאנשים לא רוצים להכיר בצלב הזה. חלקם אף מביזו אותו. זה מכאיב את לבי." היא הייתה לבושה כלולה בלבן. כוכבים זהב קטנים מרקדו על שמה. לה היה כתר פתוח בראשה. יוסף הקדוש והתינוק ישו בזרועותיו בלטו בכסף וזהב. הוא נטה את לולאו של טהרתו אלינו. קבוצת הצליבה הייתה זהבה. המלאך מיכאל הקדוש הכה בחרבו, כמו פעמים רבות, בכל ארבע הירחיות. פאדר פיוס הקדוש היה מאור מאוד וברך אותנו והראה לנו את סטיגמטותיו על ידיים ורגליים. כהן הברכה, האב הייבר, היה טובל באור זהב ואפיקים הזריחו בכל הצלב בדשא. גם הוא ברך אותנו. לכן הכל הפך פתאום מאיר מאוד. הכל בלט באור זהב, אף הפרחים.

האב השמימי ידבר: אני, האב השמימי, מדבר עכשיו, בדיוק בשעה זו, דרך כלי רצוני, משמעתי וענוי שלי ובתי אן. היא שוכבת ברצוני ואומרת רק מילים שיוצאות ממני, אין דבר מהנה.

ילדי היקר שלי, אתה מאוד מפתיע שהרגשתי, כאב השמימי, מדבר אליך היום. ציפיתי לבן. אבל מכיוון שמסר זה חשוב לי tanto כאב השמימי בתריסיה עבור הצלב בדשא הזה, אנחנו מדברים אליכם היום, ילדי היקר של האב.

ייקרי לך עולי רגל, נאמני יקרים, צאן קטנה יקרה, אני כאב, כאב אוהב ורחמן, רוצה לפנות אליכם היום מספר מילים ולשתף אתכם במסר חשוב. אנחנו מקבלים ומבקשים לכבודכם שבאתם לעולי רגל לצלב הדשא הזה ביום הכבוד והחג של שנת ה-38 ליצירת הצלב הזה. האם זה לא נס, ילדי יקרים, שהצלב הזה עדיין קיים! כמה הוא נדחה, אבל אנחנו, אב השמים, שומרי על צלבי בני.

משפחת ריסט היקרה, מר ומרת ריסט, אתם, ילדי יקרים, מטפלים במקום התפילה הזה, במקום העלייה לרגל ובפרט במקדש הקדוש של צלב הדשא. אני רוצה לביע תודה לכם היום. השמים יעודדו אותכם לנצח על שמירת המקום הזה כקודש. הכל מוגדר, הכל ברצון אב השמים.

בני ישו המשיח רוצים מכולם אתכם, ילדי יקרים, לקבל את צלבייכם. אל תזרקוהו. אני ידע כאב שמי על הצלב שלך וכמה זה קשה לך ביום מסוימים. תקח את הצלב הזה שנית על כתפיך. קריא השמים, קריאה לאמך הקדושה אם הצלב הזה כבד מדי עבורך. היא תיקח אותך בחזקתה ותוביל אותך אלי, אב השמים בטריניטי, ונשא את צלבייכם יחד איתכם. אין פחתת בהתנגדות ובעוצמה.

אדוני האהוב ואשתי האהובה ריסט, אל תתעצבו על סירובם להכרה הזו, ושזבח הקודש של מסת זבח בנו בתפילה הטרידנטינית לא יוקדש כאן. הרוצים ליצור קהילת ארוחה מודרנית כאן? לא! רק אוכל זבח טרידנטיני היה יכול להיות כאן, כי הוא ביטוי לקדושה. אך הזמן עוד לא הגיע. אל תבקשו זאת. שאו את הצלב שלכם על כתפיכם מחדש ונסעו אותו באהבה אינטימית לבני, שאף פעם ואף פעם נישא צלבו על כתפו בדרכו לגולגותה. זה דרך אבן וקשה לגולגת'ה. לכן אל תיראו. הדרך קשה, אך ניתן ללכת בה. מחלה, סבל, חילוקי דעות במשפחה ואסונות אחרים עשויים להגיע אליכם, אבל מעל הכל אביך השמים הרחמן הוא מעל לכל.

האני לא כאן, ילדי האהובים? הלא תוכלו לקרוא לי? הֲלא אני מוכנה בכל עת, יום ולילה, לשמוע אתכם בצערתכם? האם תרצו להאמין שאתם באמת נטושים בסבל הכבד שלכם, לפעמים בלתי נסבלים? לא! אנכי כאן! אני ממש בין כמותכם! במיוחד היום, חסדים גדולים יישפכו עליכם. וקחו את החסדים האלה עמכם בדרככם הביתה אל רבים מחבריכם. גם הם נשפכים עליהם. הם לא רק לכם לבד. אתם הקרואים שהגעתם למקום זה של חסד. אין דבר מקרי, ילדי האהובים. אין מזל, אלא חסד ופרובידנציה. חיי מפרווידנסיה וחיו בסופראנטוראל. תענגות העולם לא ימשכו אתכם. אל תשקלו אותם יותר מדאי. אתם חיים בעולם, אבל אינכם מן העולם.

התבונן שוב ושוב בצלב בני וקבלי את צלבך ברצון. זה מיועד בדיוק לך. אף אחד לא יכול לשאת את צלבך ולקחת אותו ממך. יש ביניכם, ילדי, שאינם קיבלו עד עתה את צלבם. חסדים אלה ניתנים לכם היום כדי שיוכלו לקבלו. הכל אחרת, ילדתי, אעשה לך בחכמה הנהגה ובחזון החכם. פנה אלי, לשמים.

התינוק שלי רק חוזר על מילים מהשמיים. אין דבר ממנה. האם לא צריכה היא לסבול את הסבל הכבד ביותר? האם בנו ישוע המשיח לא יסבול מחדש בכנסייתו באמצעות השליחה הזעירה הזאת? היא אינה כלום והיא חלשה. בחלשותה האנושית היא לא יכולה לעשות זאת. אך רצונכם הוא החלטי לי, האבא. היא העברה את הרצון שלך אלי והראה את נכונותה והזמינות שלה. גם היא סובלת עבורכם, ילדי, ולא רק למענה. היא הראתה את הכנותה לכל מי שמאמינים. אמונה אינה רואה, ילדתי, האמונה עולה עמוק בלבבכם. שם מתגלה האמונה. הוא בתוככם. תתבוננו באמת כאשר תאמנו במציאות. אז תוכל להעיד על האמת הזאת, לאמיתי ולחכמי. מאה פעמים אני רוצה לפצות אתכם אם אתם ממש רצוי לעבור אמונה זו ל אחרים. אל תשארו במקום אחד, אלא התקדמו קדימה. אל תסתכל אחורה, הקדימה הולך הנתיב האבן. לעיתים קרובות אתם מסתכלים אחורה על סבלכם ואתם רוצים לעצור, אפילו לשכב בסבלה. האני לא שם עבורכם והכן להיות נקרא כדי לסייע לכם להמשיך בדרך?

צהק אל אב השמים, אשמע אותך. אם הכבדה שלך תקריא מלאכים לך. לגיון מלאכים הבטיחו זאת לך אם תצא בנתיב הקשה והאבן הזה. היא מסתכל עליכם, ילדי מריה האוהבים. היא יודעת את סבלכם. האם לא חווה אמא הכבדה שלכם את הסבל החמור ביותר כמקבלת ללא דופי? האם צריכה הייתה לקחת על עצמה את הצלב הכבד הזה? אמרת פיאט. לחלוטין היא הלכה בדרך זו.

האם גם אתם, יקרותי, רוצים להמשיך בדרך זו היום? תעשו את ההבטחה הזאת לי על הצלב הקדוש של הדשא? זה חשוב מאוד, יקרותי, לבקש כוח אלוהי, כי הכח האנושי לעיתים קרובות שוכן בחוסר יכולת. רק אז תקבלו כוח אלוהי. אתם לא יכולים לעשות דבר בעצמכם, אתם לא יכולים להשיג דבר ללא השמים. עם השמים תוכלו להשיג הכל, כל מה שנקבע בתוכנית של אביכם השמיימי.

כן, יקרותי, אני רוצה לתת לכם שהדבר החשוב לא הוא שכזה הצלב יוכר. הדבר החשוב הוא שתאמינו בפרוידנציה אלוהית. הצלב שם. זה סימן מהשמים. כן, זה נס. וזו תיקבע עמוק בלבבכם. האם אתה יכול לבקש מכנסייה זו להכיר בו? לא! הכל יישאר במודרניות. זה מה שאתה רוצה? אז לא יהיה אפשרי לי, אב השמים, להציג לכם את הצלב הזה עוד פעם. הוא לא צריך להיות במודרניות.

וכנסיית היום נהרסת לחלוטין, - לחלוטין, אמרתי! צפו בפרישותיכם! מה מצוי שם: סעודת הקורבן הקדושה של בני? לא! חברה ארוחה במיזבח העממי, עם המאמינים במוזבח, עם קבלת האוכל בידיים ללא כבוד. זה נכון? האם אתם מאמינים עכשיו שיש צורך לבטל את הוותיקן II? יש! אבי הקדוש חייב לדבר ex cathedra ולא יותר מכך. עליו להיות יכול להחזיק בספינה הקטנה בחוזקה כדי להוביל אותה בדרך הנכונה.

צפו בחברים שלכם. האם אתם מאמינים, האם אתם מאמינים באמת? הם מושיכים אותך מהאמונה ולוקחים אותך לזרם הכללי, או שהם מדברים איתך על הנפלאות? אם לא, הפרדו עצמכם ממנהם. זה הזמן האחרון, ילדי ואנשי הדרך שלי האהובים. זה הזמן האחרון לפני שאירועי תבוא.

צדקתי החלה. וצדק קשה. כמה ניסויים הורהתי לביישופים, לרועים הראשונים והראשים. אך הם נכשלו, - נכשלו בבושה. זה צער, ילדי האהובים שלי. האם אתם רוצים להישאר במודרניזם הזה או שאתם רוצים ללכת עם בני בדרך הקשה לגולגותא עד פסגת ההר?

אהובי אותך מאוד! זה הסיבה שאני קוראת לך היום. אתה המוכשר, המוכשר ביום הזה. תען "כן" לצלב שלך, לסבל שלך ואז קבלי את המתנות. תקבל מתנה. תחזה זאת כאשר תעשה, תשכיל ותקדם צעד אחר צעד ברצון האבי השמימי. הצפה בהנחיותי, בהודעותי. הן נגישות לכל אחד. אף אחד לא יוכל לומר מאוחר יותר: "לא יכולתי לקבל את ההודעות הללו. אין לי בחירה." לכולם, ילדי, אני נותנת הזדמנות לקבל את ההנחיות שלי בזמן הקשה ביותר האחרון כי רוצה להגן על כלכם. תורשו לחוות את כל הגנה זו מהשמים. אם שמי פושטת את זרועותיה. היא חובקת אותך בחיקה ומתכוונת ליצור אותך ולהנחיל אותך אלי, האבי השמימי, אך יצרו כמריות קטנות, ילדים צנועים, בדיוק כמו שהיא הוליכה אתכם בצניעות.

ואתה, ילדי, האבי השמימי רוצה לברך אותך בטריניטי עם כל המלאכים, עם כל הקדושים, עם הרועה האהוב שלך הייבר, בשם האב והבן ורוח הקודש. אמן.

הבריך אתי ראיתי אותו. תודה לך, אב הieber, על רצונך להיות קרוב אלינו כך שאתה עםנו בצלב הדשא הזה. תודה על כל האהבות שלך ותודה לכל העולים שהגיעו היום ביום החג המיוחד לציון 38 שנה למצבת הצלב הקדושה הזו. אמן.